° , ש"נ, — שה"פ מן הִשְׁוָה, א) עצם שה"פ: וספר ההשואה וספר ההכלמה (ר"י א"ת הקד' ריב"ג בהרקמה). כי זה אפשר אצל הסכלים בתכונה ובהשואת הכוכבים (ראב"ד, אמו"ר ב[[בעיה: מחוק. בגרסה של אמונה רמה באתר דעת זהו החלק החמישי ב]]). המשיך תוצאות התעלומה והאמונה בהשואת האחדות שאין אנו יכולין לעמוד על עקרן (הריקנטי בראש'). כי ישים עליך לטוב להורות על השואת המדה (נפוצות יהודה כח). ולהשואת הלשונות בו (בהשם מור) נראה שהוא המין ההוא (רמב"ן שמות ל כג). אבל לפי דעתי אין השואת המנינים האלה שאלה כלל (שם יב). — ובמשמ' פשרה: כתבו בפסק ההוא שיצטרך רק להחזיקם (את הבתים) עד נובמבר שאחריו כדי שהשררה יוכלו לבקש להם מקום אחר אך אח"כ נשאר מההשוואה והשכיר להם על זמן (שו"ת רמ"א נא)). — ב) בתכונה, השואת הקיץ, השואת החורף, העת שהשמש עובר קו המשוה ועושה שהיום והלילה שוים, Tag-und Nacht-gleiche; équinoxe; equinox: השואת הקיץ ובעלי מלאכת העיבור יקראו אותה תקופת ניסן (יסו"ע לר"י ישראלי ב ו). נוכח נקודת השואת הקיץ או השוואת החורף (שם ג א). ובהגיע מרכז החמה לחנות נכח ראש מזל מאזנים אזי יגיע היום בכל מקום להיותו שוה ללילה והרגע הזה יקראוהו חכמי התכונה רגע השואת החורפי (מ' אלדבי, ש"א ב).