למלכה אחותי

שָׁעָה מְאֻחֶרֶת אֶכְתֹּב לָךְ אִגֶּרֶת,

מִכְתַּב גַּעְגּוּעִים תְּמִימִי –

אֵלַיִךְ, נִלְבֶּבֶת, יָפָה, נֶאֱהֶבֶת,

אֵלַיִךְ, אָחוֹת אֲהוּבָה וְאוֹהֶבֶת,

אֵלַיִךְ, אָחוֹת כְּאִמִּי.

הַלַּיְלָה רָגֵעַ. שָׁכַבְתִּי יָגֵעַ

מִיּוֹם שֶׁל חַיִּים וִיגוֹנָיו;

וְעַרְתִּי, הִרְהַרְתִּי – וְשׁוּב בָּךְ נִזְכַּרְתִּי.

וְאִם מִכְתָּבִי לֹא יַגִּיעַ, אָמַרְתִּי,

אֶכְתֹּב לָךְ, אֶכְתֹּב לָךְ מִכְתָּב!

אֶכְתֹּב לָךְ בְּקֶצֶב. אֶצֹּק אֶת הָעֶצֶב

בִּדְפוּס שֶׁל חָרוּז הַכָּפוּל.

וְאִם לֹא יַגִּיעַ עָדַיִךְ אַרְגִּיעָה

מִכְתַּב גַּעְגּוּעַי – יַעֲמֹד וְיַגִּיעַ

אֵלַיִךְ אַחַר הַמַּבּוּל!

הַלַּיְלָה רָגֵעַ. רֹאשִׁי הַיָּגֵעַ

מֻנָּח עַל־גַּבֵּי הַכָּרִית;

וְזוֹ הַכָּרֶרֶת תָּמִיד לִי מַזְכֶּרֶת –

אוֹתָךְ, אֲהוּבָה, הִיא תָמִיד לִי מַזְכֶּרֶת,

אוֹתָךְ וַאֲשֶׁר לִי הָיִית.

שֶׁאַתְּ, הַמְאֹרֶשֶׂת, הָיִית מְכַבֶּסֶת

חִתּוּל עִם חִתּוּל לִי מִבַּד;

וְאַתְּ מְמַהֶרֶת לִגְמוֹר הָאִגֶּרֶת:

סְלַח לִי, חָתָן, שֶׁאֲנִי מְקַצֶּרֶת,

כִּי אָח קְטַנְטַן לִי נוֹלַד.

שֶׁאַתְּ, הַנֶּחְמֶדֶת, הָיִית מְלַמֶּדֶת

זְכוּת לַנּוֹלַד בִּמְאֻחָר:

הוֹי, בּוֹאוּ נָא הֵנָּה, רְאוּ נָא, רְאֶינָה,

אִם אֵין זוֹ בֻּבָּה שֶׁכָּמוֹהָ אֵינֶנָּה,

רְאוּ אֶת עֵינוֹ מַה תִּזְהָר!

הַאִם כָּךְ הָיִיתִי רַב־חֵן וְיָפִיתִי,

אֲנִי הַמְיֻתָּר לְאֶחָי,

שֶׁאַתְּ מְתָרֶצֶת וְאַתְּ מְרַחֶצֶת,

וְאַתְּ מְיַפָּה וּפוֹעָה וּמְצַיֶּצֶת

לַרְאוֹת הַגֻּמּוֹת בִּלְחָיָי?

גַּם אַתְּ מַה יָּפְיֶפֶת מוּלִי אַתְּ נִשְׁקֶפֶת

מֵאָז מֵעַל־גַּב צִלּוּמֵךְ;

אֶתְאַו לַחֲבוֹק אֶת רֹאשֵׁךְ וְלִנְשׁוֹק אֶת

הַפֶּה וְהַלְּחִי, הַגַּבּוֹת, הַתִּסְרֹקֶת,

עֵינֵךְ וְחֶמְדַּת עֲלוּמֵךְ.

חֻלְצָה שֶׁל מַלְמֶלֶת מֻשְׁבֶּצֶת סַלְסֶלֶת

אַתְּ שָׁם רְכוּסָה עַד צַוָּאר;

חָצִית מְפֻעְמֶנֶת יוֹרְדָה מְלֻכְסֶנֶת

מִמֹּתֶן עֶדְנָה בִּקְפִילָה מְמֻתֶּנֶת –

הַאַתְּ הִיא אוֹ זְמַן שֶׁעָבָר?

עַל מָה אַתְּ נֶעֱצֶבֶת, עַלְמָה נֶאֱהֶבֶת?

כִּי עֶצֶב אֶרְאֶה בָּךְ הוֹלֵךְ;

דַּבֵּר, צֶלֶם־כֶּשֶׁף, עֲנֵנִי בַּנֶּשֶׁף!

הַכֹּל יְשֵׁנִים, רַק לִבִּי עֵר בַּקֶּשֶׁב –

דַּבְּרִי, הַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ!

אַךְ אִם אַתְּ מַחְרֶשֶׁת – נַפְשִׁי לִי לוֹחֶשֶׁת

חִידַת תּוּגָתֵךְ בְּלֹא קוֹל;

אֶשְׁאַל וְאֶדְרשׁ אֶת שְׁלשִׁים וּשְׁלשֶׁת

שְׁנוֹת חַיָּתִי וְאֵדַע גַּם לִנְחוֹשׁ אֶת

פִּתְרוֹן עִצְּבוֹנֵךְ הַגָּדוֹל.

שֶׁאַתְּ חִתַּלְתִּנִי וְאַתְּ גִּדַּלְתִּנִי,

כְּבֵן לָךְ דָּמִיתִי אֲנִי;

כְּבֵן לָךְ דָּמִיתִי – וּבֵן לֹא הָיִיתִי,

וּבֵין שֶׁמֵּאַנְתִּי וּבֵין שֶׁרָצִיתִי

לוֹמַר לֹא יָכֹלְתְּ לִי: בְּנִי.

אַךְ עֵת שֶׁגִּדַּלְתִּי נוֹצָה וְהִתְחַלְתִּי

לָצֵאת וְלָעוּף מִן הַקֵּן,

נָתַתְּ לִי לַדֶּרֶךְ לִבֵּךְ, וְגַם עֵרֶךְ

כֵּלִים לְמִטָּה, וְכָרִית שֶׁלַּדֶּרֶךְ,

כְּאֵם הַנּוֹתֶנֶת לַבֵּן.

וְזוֹ הַכָּרֶרֶת הִיא זוֹ, לֹא אַחֶרֶת,

שֶׁשַּׂמְתְּ לָךְ תָּמִיד לַמְּרַאֲשׁוֹת:

בִּפְנִים אֲדֻמָּה הִיא, כֻּלָּהּ מִפְּלוּמָה הִיא,

בְּחוּט הַשָּׁנִי בִּתְפָר־יָד חֲתוּמָה הִיא –

צִפּוֹת רַק עָשִׂית חֲדָשׁוֹת.

שָׁלשׁ אָז תָּפַרְתְּ לִי צִפּוֹת וְאָמַרְתְּ לִי:

בַּבַּיִת בְּאֵלֶּה עַטֵּף;

וְזוֹ הַפּוֹרַחַת – לַדֶּרֶךְ לָקַחַת,

לָשִׂים עַל סַפְסָל בָּרַכֶּבֶת מִתַּחַת

לָרֹאשׁ שֶׁבַּלֵּיל הוּא עָיֵף.

נָסַעְתִּי, נָסַעְתִּי – עַד הֵנָּה הִגַּעְתִּי.

דָּהוּ הַפְּרָחִים בַּצִּפָּה;

הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב לַזְּמַן הָיוּ טֶרֶף,

אָכְלָה בָּם שִׁנּוֹ וְקָרְעָה בְּלִי הֶרֶף,

גַּם מַחַט גַּם חוּט לֹא רִפָּא.

הַחוּט וְהַמַּחַט הִשְׂכִּילוּ אַךְ יַחַד

לַצִּיל עוֹד שְׁתֵּי צִפִּיּוֹת –

אוֹתָן רַק הַשְּׁתַּיִם רִקְמוֹת הַיָּדַיִם

שֶׁאַתְּ, יַקִּירָה, בָּן רָקַמְתְּ אוֹתְיוֹתַיִם

מִשְּׁמִי בְּעִטּוּר זִכְרִיּוֹת.

וְיֵשׁ אֵשֶׁת חֶסֶד שֶׁהִיא הַכּוֹבֶסֶת

אוֹתָן הַצִּפּוֹת הַלְּבָנוֹת:

וְזוֹ אֵשֶׁת חֶמֶד הִיא גַם הַמְרַחֶמֶת

אוֹתָן בַּגִּהוּץ וּמְיַשְּׁרָה בָּן כָּל קֶמֶט

בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ קְטַנּוֹת.

כִּי הִיא הַיּוֹדַעַת מִי אַתְּ לִי וּמָה אַתְּ,

וּמַהִי לִי זוֹ הַשְּׁאֵרִית:

וְעֵת נְעָרֵינוּ יֵצְאוּ לְפָנֵינוּ

שַׂחֵק כַּדּוּרֵי־כָּרִיּוֹת בְּחַדְרֵנוּ –

נַצִּיל מֵהֶם זֹאת הַכָּרִית.

כִּי אַתְּ נְשַׁמְתִּיהָ, וְאַתְּ רְקַמְתִּיהָ,

חוּטֵי אַהֲבָה בָּהּ רָקַמְתְּ:

מִיפִי עֲלוּמַיִךְ, מֵאֵשׁ כְּלוּלַיִךְ

וּמֵהִרְהוּרֵי הַנְּדוּדִים בְּלֵילַיִךְ

אֶל תּוֹךְ נוֹצוֹתֶיהָ לִי שַׂמְתְּ.

הַלַּיְלָה רָגֵעַ. רֹאשִׁי הַיָּגֵעַ

עַל זוֹ הַכָּרִית הוּא נִשְׁעָן;

וְזוֹ הַכָּרֶרֶת עַתָּה לִי מַזְכֶּרֶת

אוֹתָךְ, רְחִימָה, וּרְעָדָה בִּי עוֹבֶרֶת:

הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן?

כַּמָּה רְחוֹקָה אַתְּ! הַאִם אַתְּ יוֹדַעַת

כִּי פֹּה אֲחַכֶּה לָךְ תָּמִיד?

הַדֶּלֶת סוֹבֶבֶת, וְאַתְּ, הַנִּלְבֶּבֶת,

נִכְנֶסֶת וְעַל מִטָּתִי אַתְּ יוֹשֶׁבֶת…

"הִנֵּה הִיא, הִנֵּה הַכָּרִית.

הֵילִיכִי, הֵילִיכִי, רֹאשֵׁךְ נָא הַנִּיחִי.

כַּמָּה הוּא יָגֵעַ, רֹאשֵׁךְ!

הַרְשִׁי וְאָעִירָה. יָדִי אַעֲבִירָה

עֲלֵי תִסְרָקְתֵּךְ הַשְּׁחוֹרָה שֶׁהֶאֱפִירָה,

אֵשֵׁב וְאֶשְׁמֹר עַל יָדֵךְ.

הַלַּיְלָה רוֹגֵעַ. עִם שַׁחַר בּוֹקֵעַ

אַרְאֵךְ נְכָדַיִךְ – בָּנָי.

עַתָּה הֵרָדְמִי נָא. יִשְׁנִי נָא, יִשְׁנִי נָא…"

הַאִם אַךְ מִקְסָם הוּא, נַפְשִׁי לִי הֵכִינָה?

רְדוּ, הַדְּמָעוֹת, עַל פָּנָי!

אֶצֹּק אֶת הָעֶצֶב בִּדְפוּס שֶׁל הַקֶּצֶב,

אֶחְרֹז דְּמָעַי עֲלֵי חוּט;

וְאִם לֹא יַגִּיעַ עָדַיִךְ אַרְגִּיעָה

מִכְתַּב גַּעְגּוּעַי – הוּא יִחְיֶה וְיַגִּיהַּ

קִבְרֵנוּ אַחַר שֶׁנָּמוּת.

תש"ב