שְׁפַנִּים

קְטַנִּים,

לְאָן תָּרוּצוּ?

נוּסוּ, אוּצוּ

מִגִּנָּתִי.

גַּנִּי

לְמַעֲנִי

אָבִי נָטָע, –

וּמָה עָתָּה

בּוֹ תְבַקֵּשׁוּ?

כְּרוּבִי –

טוּבִי

כְּבָר אֲכַלְתֶּם,

וְנִבְהַלְתֶּם –

וַתָּנוּסוּ.

אוּצוּ,

רוּצוּ!

מִמַּאֲרָבוֹ

כַּלְבִּי יָבֹא

נָקֹם יִקּוֹם.