בִִּרְחוֹב בֵּית הַכְּנֶסֶת

אֲנָשִׁים מְסַפְּרִים,

נִדְחָקִים וּמְעַפְּרִים,

וְנִמְלָא הָרְחוֹב:

“יוֹם טוֹב! יוֹם טוֹב!”

חֲבוּרַת יְלָדִים

בְּרַעַשׁ וַהֲמֻלָּה

עִם מַחֲזוֹרִים כֻּלָּהּ

רָצָה רוּץ וָשׁוֹב:

“יוֹם טוֹב! יוֹם טוֹב!”

הַשׁוּק רק מֵאָדָם,

כָּל חָנוּת סֻגֻרָה,

וְלֹא נִשְׁמְעָה גְּעוֹת פָּרָה

וְאֵין סוּסִים לָרֹב: –

“יוֹם טוֹב! יוֹם טוֹב!”