סְבִיבוֹן, סְבִיבוֹן, סְבִיבוֹנִי.

קָנָה אָבִי לְמַעֲנִי,

צֵא בִמְחוֹלְךָ סֹב וָסֹב,

וְכִי תִפּוֹל – תּפּוֹל טוֹב.

הוֹי, סְבִיבוֹנִי, סְבִיבוֹן בְּדִיל,

אִם תֵּימִינָה וְאִם תַּשְׂמְאִיל,

בֵּין תַּשְׂמְאִילָה, בֵּין תֵּימִין

לְכָל רֵעַי “שִׁין” אוֹ “נוּן”.

וּבִמְחוֹלְךָ לְמַעֲנִי צֵא

וְהָיוּ לִי אַךְ “גִּימֶל”, “הֵא”;

אִם אֶל יָמִין וְאִם אֶל שְׂמֹאל

בְּמַזָלִי טוֹב תִּפּוֹל.