עַד חֲצוֹת לַיְלָה יָשַׁב בֵּית מַרְזֵחַ,
וּבְשׁוּבוֹ רָאָה כִּי אִישׁ הִשְׁלִיךְ נַעַל
עַל מִפְתַּן בֵּיתוֹ, אֶל אוֹר הַיָּרֵחַ,
וַיֹּאמֶר לִשְׁכֵנוֹ: "עֲמֹד, לֹא נַעַל:
"רוֹאֶה אֲנִי בַּחֲדַר אִשְׁתִּי אֹרֵחַ –
אַך לָמָּה, פֶּתִי, הַדֶּלֶת לֹא נָעָל?!"
(שר הנרגל בבית המשתאות).