מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר?
מִנֵּבֶל מָה הַצְּלִיל יִתָּר?
– הָגָר! – –
הַלַּיְלָה זָר. הָרֵבֶץ קָר.
נוֹבְקָה שָׂרַי. וְאֵין לָהּ בָּר.
רַק אַתְּ – יָפִית כַּשִּׁיר יוּשָׁר
בְּעֵת־חֲנוֹת עֲלֵי־אֲפָר.
הָגָר!
אָשׁוּר עָלִית מֵחֵיק־מִסְתָּר –
הַדְרַת־שַׂלְמוֹת־מִשְׁזָר
עִם חֹם־גֵּו בַּת־קֵדָר: –
בְּמֵי־נוּחוֹת הַגָּל נִכְמָר,
בְּגַת־שֵׂיבוֹת אַוָּה תִחְמַר,
בִּשְׁמֵי־חָרְפִּי נִצָּת מַּזָּר.
צָיוֹן יָגַח. קָדִים יִסְעָר!
דּוֹדַיִךְ אַרְוְ. סוֹדֵךְ אֶשְׁכָּר.
כֹּרְתָה הַבְּרִית. יִיקַד בָּשַׂר.
נִדְרִי בֵין יְרִיעוֹת אֻסָּר.
וּמֹר עִם־אֹפֶל יְקֻטָּר.