רַק אַתְּ זִכְרִיהוּ פֹּה, אָחוֹת

זִכְרִיהוּ כְּלֶכְתּוֹ

כִּי לֹא יִקַּח עִמּוֹ בִּלְתִּי

זִכְרֵךְ בְּצִקְלוֹנוֹ.

בְּסוֹד.

אַל תִּזְכְּרִי לוֹ אַף וָמֶרִי

בְּיוֹם מַצָּה וְיוֹם עֶלְבּוֹן

וְהִתְהַלְּכוֹ עִם־כֹּל בַּקֶּרִי

בִּמְלֹךְ תַּזְנוּת וְקִיקָלוֹן

אַל תִּצְחֲקִי לֵאמֹר: הָיָה

וְאֵינוֹ עוֹד.

זִכְרִיהוּ רַק עַל כָּל אֲשֶׁר אָהַב

זִכְרִי לוֹ רַק אֶת כָּל אֲשֶׁר אָהַב

אֶת כָּל אֲשֶׁר עֲדֵי־רִדְתּוֹ יֹאהַב.

טַל הַבֹּקֶר הַיּוֹרֵד עַל אֶשְׁכּוֹלוֹת

וְהַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ

וְחֶלְקַת כַּד הַחֶרֶס בְּוָרֹד

וְִזִקְנַת הָאֶבֶן בַּחוֹמָה

וְהַנַּעַר מְנֻמַּשׁ הַלְּחָיַיִם

וְהָאֵד הָעוֹלֶה מִן הַגַּיְא

וְהָרוּחַ הַצּוֹרֶרֶת נִיחוֹחֵי תַּבּוּן

וְהָרֵיחַ הַפּוֹרֵחַ בַּפַּרְדֵּס

וְיָרֵחַ תּוֹעֶה בֵּין עָבִים

וּשְׂפָתַיִם לוֹחֲשׁוֹת:

גֵּשׁ, דּוֹד.

עַל כֵּן לְעֵת לֶכְתּוֹ

זִכְרִי לוֹ זֹאת:

בְּכָל אֲשֶׁר יִטֶּה אֶת אָהֳלוֹ

וּבְכָל אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת צִקְלוֹנוֹ

לֹא יִמָּצֵא עִמּוֹ בִּלְתִּי זִכְרֵךְ, אָחוֹת

כִּי הוּא בָּשָׂר מִבְּשָׂרֵךְ, אָחוֹת

וְהוּא עָפָר מֵעֲפָרֵךְ, אָחוֹת

וְהוּא אָהַב אוֹתָךְ, אָחוֹת.

מְאֹד.