מִכְתָּב

נִכְתַּב

לְעֵת אָבִיב

שֶׁל זִיו

בִּתְכֹל הַיּוֹם

כְּמוֹ פִּתְאֹם

בְּבֵית קָפֶה

מְאֹד יָפֶה.

וּבַמִּכְתָּב

נִכְתָּב לֵאמֹר

נִכְתַּב בְּחֹם

כְּחֹם הַיּוֹם:

אֲהוּבָתִי

לְשֶׁעָבַר

הָיִית מָאוֹר

הֲיִי חֲלוֹם

הָיִית מִזְמוֹר

הֲיִי שָׁלוֹם –

כִּי צַר לִי וּמֵעִיק

עַתָּה

וְדַי לִי וּמַסְפִּיק

עַתָּה.

וּבַמִּכְתָּב

נִכְתַּב לֵאמֹר

וּבַמִּכְתָּב

הוּסַף בִכְפוֹר:

אִם אֲהַבְתִּיךְ

הֵן שְׂנֵאתִיךְ

עַתָּה.