שֵׁב, זְקֵנִי, אֶל הָאָח

שֵׁב, זָקֵן, וְיָחָם־לָךְ

שֵׁב וּצְפֵה אֶל יוֹם־הַמָּוֶת

כִּי הוּא טוֹב מִיּוֹם־הִוָּלֶד

כִּי הוּא טוֹב

וְגַם קָרוֹב –

לוּ אַךְ בָּא כְּשִׁבְתְּךָ כָּךְ

עַל רָאשֵׁי בְּהוֹנוֹתָיו

אַט וּבְהֵחָבֵא

כְּמוֹ גַּנָּב –

לוּ אַךְ בָּא

בְּחֶסֶד וְחֶמְלָה

הָסֵךְ עַל הָעֵינַיִם

כְּהַרְדֵּם אֵם עוֹלָלָהּ

לוּ אַךְ בָּא

עִם לֶטֶף בֵּין־עַרְבַּיִם

חַם –

לוּ אַךְ בָּא וַאֲסָפֶךָ

אֶל עַמֶּיךָ

בְּעַמְעַמָּיו – – –