הָאֵלִים

אֵינָם אֶחָד גַּם לֹא שְׁנַיִם

הָאֵלִים

רַבִּים הֵם מִסְּפֹר

לֹא יִמָּנוּ מֵרֹב –

כִּי כָּל אֶחָד וְכָל דָּבָר

כִּמְעַט אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאֵל הוּא.

וְכָכָה טוֹב

וְכָךְ מוּטָב.

כִּי אֵלֶּה הָרַבִּים אֲשֶׁר לֹא יִמָּנוּ

בְּתֹקֶף עֶצֶם רִבּוּיָם

הֵם חֲכָמִים יוֹתֵר וְסַבְלָנִים יוֹתֵר

מִן הָ“אֶחָד”

מִכָּל “אֶחָד”

כִּי הֵם יוֹדְעִים שֶׁהֵם רַבִּים

וְאֵין הֵם מִתְיַמְּרִים פֹּה בִּיחִידוּת מְיֻחְדָּנִית

וְאֵין הֵם מְנִיפִים שִׁבְטֵי מִשְׁפָּט וְתוֹכֵחָה.

כִּי הֵם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם

יֵשׁ חֹק וָחֵקֶר לוֹ וְחוּג סָגוּר סְבִיבוֹ:

כִּי כָּל נוֹשֵׁם יִפַּח הַנֶּפֶשׁ בְּגַפּוֹ

וְכָל הָאִישׁ יִשְׁכַּב אֶת־אֵשֶׁת לְעַצְמוֹ

וְכָל עָלֶה יוֹרִיק בָּדָד עֲדֵי כָּמְשׁוֹ

וְכָל מִשְׁבָּר יֵּרוֹם עַד־שֶׁבֶר לְבַדּוֹ.

עַל כֵּן אִם יֵשׁ בָּהֶם עָצוּב, עָצוּב הוּא לְבָדָד

לֹא יְבַקֵּש לִכְפּוֹת מָרַת־שְׁחוֹר עַל הָעוֹלָם.

וְאִם עָלֵז יְהִי בָּהֶם בְּמוֹעֲדוֹ

הֲלֹא יֵדַע כִּי הוּא יָחִיד בְּמוֹעֲדוֹ

וְלֹא מוֹעֵד הוּא מוֹעֲדוֹ לְכָל בָּאֵי־עוֹלָם

לְכָל אֵלֵי־עוֹלָם.

וְזֶה רִבּוּי הַבּוֹדְדִים

בִּיחִידוּתָם

הוּא הוּא מִפְחֶרֶת הָאֵלִים

וְכָל צְבָאָם

שֶׁאֵין בָּהֶם צַדִּיק וְאֵין בָּהֶם נוֹקֵם

וְאֵין בָּהֶם קַיָּם וְאֵין בָּהֶם קוֹסֵם

וְנִצְחִיּוּת יֵשׁ רַק בְּהִמּוֹרָם וּבְהִמּוֹגָם וּבְחִלּוּפָם –

שֶׁרַק הַתְּמִידוּת שֶׁל מַחֲזוֹרָם וְרִבּוּיָם

רַק הִיא הַנֶּצַח.

כַּיָּדוּעַ

לָהֶם

וְלִי.