הוּא טִפֵּס עַל הַקִּיר, מַעְפִּיל וְגוֹשֵׁשׁ,
בְּדַרְכּוֹ אֶל מוֹרֵה־הַשָּׁעוֹת.
כֻּלּוֹ רָצוֹן דָּרוּךְ וְהַחְלָטָה נִמְרֶצֶת
שָׁלַח יָדוֹ אֶל הַמָּחוֹג הַקָּט,
וּבְחֻדּוֹ הַפָּעוּט נִתְלָה –
כְּדֵי לְעָצְרוֹ מִלֶּכֶת.
הַמָּחוֹג הַקָּטָן הִשְׁלִיכוֹ לַגָּדוֹל,
וְהַגָּדוֹל בָּעַט בּוֹ בְּזַעַף־יוּהֲרָה.
וְכַעֲנָק אֲשֶׁר שָׂרָה עִם נְפִילִים
נָפַל מְגֻמָּד, בְּפִשּׁוּט־אֲבָרִים,
לְפֶתַח רִבְצוֹ הַטָּחוּב וְנֶעֱגָם –
לְהִתְחַמֵּם בְּאוֹר־הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַיָּפָה בִּשְׁעוֹת־חַיָּיו.
1966