…הַכֹּל שָׁתְקוּ.

אֲטוּמָה וּזְגוּגִית הָיְתָה הַדְּמָמָה

שֶׁבָּלְעָה אֶת הַבְּכִי וְהַכְּאֵב וְהַבּוּשָׁה.

בְּאֶגְרוֹפָה קָלְטָה כָּל זְעָקָה

לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַגָּרוֹן.

…הָרְצָפוֹת, הַמִּדְרָכוֹת וְהַכְּבִיש הָיוּ אַךְ צֶמֶר־גֶּפֶן

וּצְעָדֵינוּ נִסְפְּגוּ בִּרְפִידָה רַכָּה שֶׁל מֹךְ.

רוֹאֵי־פָּנֵינוּ אַךְ הִשְׁפִּילוּ עֵינֵיהֶם לְבַל יִרְאוּ

וּשְׁאֵלוּנוּ בְּלֹא קוֹל

אִם לֹא מוּטָב שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ.

…כְּשֶׁנָּעַצְתִּי צִפָּרְנַי בְּעִסַּת צַוָּארֵךְ

הָיָה לוֹעֵךְ דָּמוּם כְּמוֹ לוּ מִלְּאוּהוּ קֶמַח

וְרַק חִצֵּי עֵינַיִךְ הַקָּמוֹת, מְשׁוּחִים אַהֲבָה וָצַעַר,

נֶחְבְּטוּ אָז אֶל לוּחַ־חָזִי.

נֶחְבְּטוּ אֵין־אוֹנִים וְנָפְלוּ.

…בְּשֶׁקֶט עָנְבוּ אֶת הַחֶבֶל לְגַרְגְּרוֹתַי

וַאֲנִי אַף עָזַרְתִּי לָהֶם, מְנֻמָּס וְנָבוֹן,

וּשְׂפָתַיִם הִדַּקְתִּי לַחֲנֹק אֶת חִרְחוּר־חֶדְלוֹנִי.

וְאֶת נִשְׁמָתִי הֲשִׁיבוֹתִי דּוּמָם

לִמְקוֹם אֲשֶׁר שָׁם מְקוֹמָהּ.

1958