אַתָּה אֵינְךָ קוֹבֵעַ לְךָ עִתִּים לְשִׁירָה

וְאֵין לְךָ מַה שֶּׁקָּרוּי בְּשֵׁרוּת־הַשִּׁדּוּר

בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה־מְרֻמֶּזֶת (מֶלְקָחַיִם וְרָאשֵׁי־בְּהוֹנוֹת)

“רֶגַע שֶׁל שִׁיר”.

אַתָּה פָּשׁוּט נִמְצָא יוֹשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן —

שֻׁלְחָן גָּדוֹל, שֻׁלְחָן קָטָן (מַה־זֶּה־חָשׁוּב)

וְשָׂם עָלָיו גִּלְיוֹן נְיָר

וְשׁוֹלֵף אֶת עֶטְךָ הַכַּדּוּרִי, הַמְנַוֵּן כָּל־כָּךְ

אֶת כְּתַב־יָדְךָ הָאִישִׁי, וּמַתְחִיל

וּמַתְחִיל לְהָשִׁיט אֶת הַחֹד הַמַּשְׁחִיר

עַל חֶלְקַת הַנְּיָר הַלָּבָן (אוֹ הַצָּהֹב, אוֹ הַשָּׁחוֹר)

וּמַטִּיל עָלָיו אוֹתִיּוֹת

הַהוֹיוֹת לְמִלִּים

הַמִּצְטָרְפוֹת לְשׁוּרוֹת

הַמִּסְתַּכְּמוֹת בְּשִׁיר.

וּכְשֶׁכָּל זֶה נִגְמָר, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁנִּגְמַר

וּכְלֹא־מַאֲמִין אַתָּה נִבָּט אֶל דַּף־הַנְּיָר

וּלְתִמְהוֹנְךָ אַתָּה נוֹכָח לִרְאוֹת

שֶׁהַתּוֹצָאָה הִיא בְּדִיּוּק מַה שֶּׁרָצִיתָ

לְהַבִּיעַ לְבַטֵּא לוֹמַר לִשְׁפֹּךְ —

אוֹ מַה שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּחַגְוֵי הַחֹמֶר הָאָפֹר

אוֹ בְּסֵתֶר הָעוֹרְקִים,

רָצָה לִשְׁפֹּךְ, לוֹמַר לִפְלֹט הַחוּצָה

בָּרֶגַע שֶׁהֵחֵל הָעֵט הַכַּדּוּרִי

לְהַדֵּס עַל־גַּבֵּי הַנְּיָר

לְדַרְדֵּר אֱגוֹזֵי־אוֹתִיּוֹת

שֶׁהִצְטָרְפוּ לְמִלִּים

שֶׁהִתְחָרְזוּ לְשׁוּרוֹת

וְהָיוּ לְשִׁיר.

וּכְמִשְׁתָאֶה אַתָּה רוֹאֶה, כְּמוֹ בִּרְאִי, אוֹ

כְּמוֹ בְּמַבְחֵנָה, אֶת עֶצֶם־עַצְמְךָ,

בְּאוֹתוֹ רֶגַע, אוֹ אוֹתָהּ שָׁעָה,

שֶׁל יוֹם אוֹ לַיְלָה,

אֶת הַלְּשַׁד אֲשֶׁר, כְּכָל הַמִּסְתַּבֵּר,

הָיָה מְפַכֶּה בְּעַצְמוֹתֶיךָ,

אֶת חוֹתַם הִסְתַּכְּלוּתְךָ לְגֵו וּלְבָר,

אֶת הָאַוָּה וְהַכְּאֵב

אֶת הָרַעַד וְהַסּוֹד

אֶת הָרָעָב וְהַיֻּמְרָה

אֶת הַחָכְמָה וְהַסִּכְלוּת

אֲשֶׁר הִנֵּה־זֶה בָּאוּ וְהֻבָּעוּ

בְּמַעֲשֶׂה אֶחָד חָטוּף, לֹא־מְכֻוָּן, מוּסַח־מִדַּעַת

כְּמוֹ שֶׁל כִּבּוּשׁ סָבִיל, גְּלוּי־עֵינַיִם

וְהִתְמַסְּרוּת פְּעִילָה, עֲצוּמַת־עַיִן.

וּלְפֶתַע מִתְבָּרֵר לְךָ (תָּמִיד לְפֶתַע)

שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּהֶעְלֵם מִמְּךָ,

מִלֵּא אוֹתְךָ כְּדֵי לְרוֹקֶנְךָ —

שֶׁמִּישֶׁהוּ בְּתוֹכְךָ, בְּהֶעְלֵם מִמְּךָ,

קָבַע לְךָ

מוֹעֵד עִם מִישֶׁהוּ

בְּתוֹכְךָ.

1966