אִם כִּדְבַר־דֹּאַר

אֶל תֵּבַת הַשּׁוֹלֵחַ אוּשַׁב

יְנֻמַּק הַדָּבָר

מִן הַסְּתָם

בְּאֶחָד מִכַּמָּה וְכַמָּה

טְעָמִים:

שֶׁהַנִּמְעָן אֵינוֹ יָדוּעַ —

אוֹ שֶׁהַנִּמְעָן עָזַב

וּכְתֹבֶת לֹא הִשְׁאִיר —

אוֹ שֶׁהַנִּמְעָן מְסָרֵב לְקַבֵּל

וְאוּלַי

לֹא יֻתְּנוּ נִמּוּקִים כָּל עִקָּר

וְיֻרְשֶׁה לִי לָבֹר בְּעַצְמִי

וְאוּלַי

כָּךְ יִיטַב

בֶּאֱמֶת.

לוּ אַךְ אָשׁוּב.

לוּ אַךְ אוּשַׁב.