יֶחֱמַתְנִי רוּח־קֶדֶם

חִיְּתַנִי רוּחַ־יָם:

אֶתַּצַּב צָפוֹן וָנֶגֶב —

חִידָתִי תְּתַו חוּגָם.

אֲשׁוּרַי דָּבְקוּ אֶל תֶּלֶם,

אֲדָנִים חָרְדוּ תַּחְתָּם:

יְתֵדִי יַבְקִיעַ רֶגֶב —

נְהָרוֹת יִשְּׂאוּ קוֹלָם.

לְחָכַתְנִי רוּחַ־קֶדֶם,

שׁוֹקְקַתְנִי רוּחַ־יָם:

אֶרְדְּפָה צָפוֹן גַּם נֶגֶב —

עַד אַשְׁכִּיר חַרְבִּי מִדָּם.

סִירוֹתַי צָלְחוּ כַּלַּהַב,

נִרְעֲשׁוּ חוֹפֵי־עוֹלָם:

אֲשַׁבֵּר מַפְרֶקֶת רַהַב —

וְאֶרְדֶּה בִּדְגַת הַיָּם.

נוֹסְסָה בִּי רוּחַ־קֶדֶם,

שׁוֹבְבַתְנִי רוּחַ־יָם:

אֶצְרְרָה צָפוֹן עִם נֶגֶב —

וּשְׁלָלִי הַלְמוּת לִבָּם.

טבריה, אוגוסט 1981