הַיְּהוּדִים בַּשָּׁעַר (סוניטה) / שאול טשרניחובסקי

Heu, ante ports! Heu! “הוּא כְּבָר אֶל מוּל הַשָּׁעַר:” ¹

כָּאן חֲנִיבַעַל, כָּאן! קָרוֹב מְאֹד כִּי בָא!

[יוֹם יוֹם פְּלִיטִים שָׁבִים… הַקּוֹנְסוּל ² מַה קִּוָּה?]

סוֹעֵר וּבִכְבֵדוּת, כָּעָב לִפְנֵי הַסָּעַר.

Heu, ante portas! Heu! דָּרַך אַרְיֵה שָׁם, נָעַר?

חֵיל כְּנַעֲנִים, לוּבִים, קַרְתָּגָאִים וּשְׁבָא…

וּבְדִמְדּוּמֵי יוֹם בָּא כְּלוּם וֶנוּס ³ זֶה זִיוָהּ

אוֹ כְּבָר חֹד-קוֹבָעוֹ מַבְרִיק בְּקָרַחַת יָעַר?

עָבְרוּ חָלְפוּ שָׁנִים, נָפְלוּ בְּנֵי-שֵׁם בְּזָמָה⁴ :

וּבְשַׁעַר-טִיטוּס כְּבָר גַּם יְהוּדָה נָדָמָּה,

גַּם רוֹמָא נֶאֱלְמָה מִלָּחֶם וּקְרָבוֹת,

וְרוֹמָא חֲדָשָׁה קָמָה עַל חֳרָבוֹת, –

וְהַפַּחַד טֶרֶם סָר, וְעוֹד גָּדוֹל הַצָּעַר:

“שֵׁמִים עָלַיִךְ, עִיר! וְהַיְּהוּדִים בַּשָּׁעַר!”

תל-אביב, 1939