א: נאוּם הַפַּעֲמוֹן    🔗

"עִם לֹבֶן הַשַּׁחַר,

בֵּין תְּכֵלֶת וָיוֹם,

עוּר, עוּרָה־נָא, עוּרָה,

קוּם, קוּמָה, דִּין־דּוֹן…

שְׁבִיל־הֶחָלָב כְּבָר

נָמוֹג כַּחֲלוֹם;

כָּבָה הַכּוֹכָב עַל

סוּסוֹ הָאָדֹם…

תַּנִּים בְּנֵי־הַלַּיְלָה

בִּילֵל אַחֲרוֹן –

הִנֵּה נִמְלָטִים שָׁם…

דִּין־דּוֹן וְדִין־דּוֹן…"

ב: תְּרוּעַת הַשַּׁחַר    🔗

בְּשִׁיר עֲלֵי־נֵבֶל

פָּצַח הָאַנְקוֹר;

בְּשִׁיר עֲלֵי־נֵבֶל,

בְּשִׁיר עַל־כִּנּוֹר.

הֵרִיעַ הַחֹרֶשׁ

בְּרֹן חֲלִילִים;

הֵרִיעַ הַחֹרֵשׁ,

הָמוּ הַשְּׁבִילִים.

וַיַּךְ גַּל אֶל גַּל

גַּם פֶּלֶג הַמַּיִם;

וַיַּךְ גַּל אֶל גַּל

בְּזוּג מְצִלְתַּיִם.

בְּקוֹל חֲצוֹצְרָה רָם,

בֶּן־קֶרֶן צָחוֹר –

בְּקוֹל חֲצוֹצְרָה רָם

תָּקַע: “יְהִי אוֹר”.

“כִּי־טוֹב וְכִי־טוֹב!”

עָנוּ הֶהָרִים לוֹ,

עָנוּ לוֹ בְּתֹף.

ג: לֶעָמָל    🔗

הוֹלֵךְ אִישׁ הָעֵמֶק,

אוֹמֵר הוּא שָׁלוֹם

לַסּוּס, לַפָּרָה, גַּם

לַדְּרוֹר בַּמָּרוֹם.

הַגֶּפֶן, הַזַּיִת

בֵּרְכוּהוּ בְּתֹם.

עֲמַל־הָאָבִיב כְּבָר

קוֹרֵא לוֹ בְּאוֹן.

הוֹלֵךְ הוּא עִם־שַׁחַר,

שׁוֹמֵעַ הָרֹן –

מֵאֹפֶק וָאֹפֶק

נִשָּׂא עַד הֲלֹם.

תּוֹעֶה בַּשָּׂדֶה עוֹד

צְלִיל פַּעֲמוֹן;

תּוֹעֶה שָׁם בָּעֵמֶק,

וְהֵד לוֹ: דִּין־דּוֹן…