הַכֵּה, אֱלֹהִים, גַּאֲוָתִי;

רוּם־לְבָבִי הַשְׁפֵּל מַטָּה.

אֲנִי אֶלְבַּשׁ בִּגְדֵי־עֹנִי,

עִם מַטֶּה בַּיָּד וְשַׂק עַל שֶׁכֶם

אֵצֵא לַחֲזֹר עַל הַפְּתָחִים;

אֶאֱסֹף הַיְגוֹנוֹת…

אֵצֵא לַחֲזֹר עַל הַפְּתָחִים:

יֵשׁ עַיִן דּוֹמַעַת,

בֶּרֶךְ מְפַלֶּלֶת,

וְכַף־יָד מְשַׁוְּעָה.

יֵשׁ גֵּו – שֶׁהֲדָרוֹ כַּצֵּל חָלַף־עָבַר

וְזִיו פָּנָיו הֶחֱשִׁיךְ.

יֵשׁ שַׁד צוֹמֵק,

שָׂפָה נוֹבֶלֶת…

בְּלַיְלָה זֶה, בָּאֹפֶל,

הֲתַאֲזִין לַאֲנָחָה כְּבוּשָׁה,

לִיבָבָה נֶחֱנֶקֶת

בַּבַּיִת, בְּחַדְרֵי הַחֲדָרִים?

הֲתַקְשִׁיב?

רַק בְּכִי־תִינוֹק מְפַעְפֵּעַ וְעוֹלֶה –

כִּי אֵין יוֹדֵעַ הוּא לָדֹם.

מָרָה זוֹעֶקֶת יִלְלַת תַּנִּים

לַלַּיְלָה וְלָאֹפֶל…

הֲיָדַעְתָּ: כָּל מַרְאֵה פָנִים –

מַסְוֶה לִיגוֹן סְתָרִים.

שֶׁבַע חֲלִיפוֹת יַעֲטֹף אָדָם –

וּמֻכֶּה־חֵרֶם.

אַיֶּכָּה, אֱלֹהִים?

בְּלַיְלָה זֶה, בָּאֹפֶל, אֶדְרְשֶׁךָ.

הַאֶפְנֶה לְמַעְלָה,

אִם לְמַטָּה אֲבַקְּשֶׁךָ?

אַיֶּכָּה, הָהּ, אַיֶּכָּה, אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים?

אֲנִי אֶלְבַּשׁ בִּגְדֵי אֶבְיוֹן

וּכְעָנִי בַּפֶּתַח אֶעֱמֹד.

בִּלְשׁוֹנִי חַמָּה אָלֹק אֲנִי

כָּל פֶּצַע וְכָל לֵב נָגוּעַ,

כָּל מֶצַח מְכֻסֶּה זֵעָה מָרָה.

אֲנִי בְּהֶבֶל־פִּי אָשִׁיב

כָּל נֶפֶשׁ וְרוּחַ נְכֵאָה.

עִם סַבָּל כּוֹרֵעַ וְעָזוּב

אַטֶּה שִׁכְמִי;

עִם בְּהֵמָה שָׁחָה וְכוֹשֶׁלֶת

אִלֵּם כָּמוֹהָ אֵרָתֵם.

אָכֵן, יָדַעְתִּי מָה רָפֶה כֹּחִי,

מַה מְאֹד דַּלָּה יָדִי

מֵהוֹשִׁיעַ…

אַךְ מַשָּׂא הַיְגוֹנוֹת

תְּנֵנִי עֲלֵי־שֶׁכֶם שֵׂאת

כַּגִּבֵּן – גַּבּוֹ.

וּבְרַחֲמַי וּבִיגוֹנִי –

לוּ תֵּרָצֶה

גַּם דִּמְעָתִי

הַנֶּאֱמָנָה…