וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה

וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים

קהלת יב ז

וְיָשׁוּב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ

כְּאָבָק מִתַּמֵּר עֲלֵי-אֹרַח –

וְנִפְנָה לִצְדָדִים בִּדְמָמָה.

וְיָשׁוּב הֶעָפָר אֶל הָאָרֶץ,

כְּמוֹ רֶגֶב נֻפַּץ אֱלֵי-תֶלֶם

וְכֻתַּת לַעֲפַר-אֲדָמָה.

וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל אֱלהַּ,

לְלֹא זְמַן וּמָקוֹם וּבֵית-חֹמֶר –

לַמֶּרְחָב עִם כּוֹכְבֵי-הַשָּׁבִיט.

וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל אֱלהַּ – –

רַק הַכֹּסֶף יָהֵל בְּאַלְמָוֶת,

רַק הָרֹן לֹא-יָסוּף עוֹלָמִית.