בַּכְטְשִׁיסַרַי / שאול טשרניחובסקי
בַּכְטְשִׁיסַרַי, הֲנַמְתְּ? בַּכְטְשִׁיסַרַי, הֲכִי
לֹא גִלּוּ לָךְ הַסּוֹד עֲדֶן קְהַל מֻלַּיִךְ?
בִּפְרֹשׂ הַלֵּיל בָּהָר אֶת-קְסָמָיו גַּם-עָלָיִךְ
חַגִּ’י אִישׁ פֶּלִאי בָּא בָרְחוֹב בַּשְּׁבִיל, בַּסְּחִי.
מִצְּרִיחַ זֶה עַל-יַד הַקְּסַרְקֵט קוֹל שֶׁל בְּכִי
יִשָּׁמַע – וְקָרָא בְשֵׁם כָּל-גְּדוּדֵי פָרָשַׁיִךְ
הַנּוֹפְלִים אֶל-הַצָּר, אֶל מַחֲנֶה מַעֲבִידַיִךְ,
וּבָאוּ בְּבִגְדֵי-שְׂרָד וּצְלָבֵי-פְרָס וּמְחִי.
וְלֹא יֹאמַר כְּלוּם – אַךְ יוֹר אֶל-מוּל פְּנֵי הָעֲרָבָה
עַל שְׁבִיל מְהֻלָּל זֶה, כְּבָשׁוּהוּ סוּסֵי קְרִים1
בִּהְיוֹת דְּבַר-כַּן לְחֹק בַּטִּירָה הַנִּשְׂגָבָה.
"הוֹי אֹרוּ אָח אֶת-אָח! וְאִישׁ רֵעוֹ יַחֲרִים!
כִּי אוֹי לָעָם, שֶׁאֵין בְּעוֹלָמוֹ לוֹ אַךְ צְרִיחַ,
וְשִׁחֵת לִבּוֹ לְזָר וְזַרְעוֹ עַל-כָּל-צְחִיחַ"
1920
-
שביל… כבשוהו סוסי קרים. הדרך מקרים עד מוסקבה, שבו הלכו גם גדודי הטטרים לבוז בז. ↩