¹

קוֹפָה-שׁוֹבֶבֶת,

דֹּב בַּטְלָן,

חֲמוֹר וְתַיִשׁ גְּדוֹל-זָקָן

אָמְרוּ בְּיוֹם בָּהִיר לָשֶׁבֶת

וְלַעֲרוֹךְ בְּמֶרְחַבְיָה

קוֹנְצֶרְט גָּדוֹל בִּרְבִיעִיָּה.

הִשִּׂיגוּ הַלֵּצִים תָּוִים מְלוֹא-חָפְנַיִם,

בַּטְנוֹן, חָלִיל, כִּנּוֹרוֹתַיִם –

וְהִתְיַשְּׁבוּ בְּצֵל-עֵצִים

עַל יֶרֶק-דֶּשֶׁא, לְהַקְסִים

כָּל אֹזֶן תַּחַת הַשָּׁמַיִם.

הֵרִימוּ הַקְּשָׁתוֹת – הוֹי, שֶׁבֶר לָאָזְנַיִם!

“חַכּוּ, אַחַי, חַכּוּ!” – צוֹעֶקֶת הַקּוֹפָה:

"כֵּיצַד נוּכָל לִזְכּוֹת לְמוּסִיקָה יָפָה

אִם הִתְיַשַּׁבְנוּ סְתָם כְּעֵדֶר?

בְּבַקָּשָׁה! אַתָּה, דֻּבּוֹן,

שֵׁב מוּל חָלִיל וְקַח בַּטְנוֹן,

וְאָנֹכִי, כִּנּוֹר רִאשׁוֹן –

מוּל בֶּן-זוּגִי, לְפִי הַסֵּדֶר.

אָז יִרְקְדוּ פֹּה, בְּלִי לָצוֹן,

הָרִים וָיַעַר כִּבְנֵי-צֹאן!"

שִׁנּוּ סִדְרָם – אַךְ שׁוּב אֵין נַחַת…

– “חַכּוּ-נָא! אָנֹכִי מָצָאתִי אֶת הַסּוֹד” –

מוֹדִיעַ הַחֲמוֹר: "נַגְדִּילָה לְעֲשׂוֹת

אִם בְּשׁוּרָה אַחַת נֵשֵׁב כֻּלָּנוּ יַחַד.

שָׁמְעוּ בַּעֲצָתוֹ: יָשְׁבוּ כֻּלָּם בְּטוּר.

אוֹי וַאֲבוֹי, אֵין כָּל שִׁפּוּר!

כָּאן הִתְלַקְּחָה פְּלֻגְתָּה נִלְהֶבֶת,

אֵיךְ כָּל נַגָּן צָרִיךְ לָשֶׁבֶת.

לְקוֹל הֲמֻלָּתָם לְפֶתַע בָא זָמִיר –

וְכָל הַחֲבוּרָה הִתְחִילָה לְהַפְצִיר:

"אַל נָא תָּחוּס עַל שֶׁמֶץ יֶגַע

וּמְצָא תְּרוּפָה לְזֶה הַפֶּגַע:

הֵן לָנוּ יֵשׁ הַכֹּל: תָּוִים

וְגַם כֵּלִים כָּל-כָּךְ טוֹבִים!

רַק תְּלַמְּדֵנוּ אֵיךְ יוֹשְׁבִים".

– "רֵאשִׁית חָכְמַת נִגּוּן הִיא אֹזֶן מְפֻתַּחַת,

הַמְעֻדֶּנֶת בִּמְחִילָה,

מֵאָזְנְכֶם הָעֲרֵלָה" –

סָח הַזָּמִיר לָהֶם בְּנַחַת:

"שְׁבוּ כִּרְצוֹנְכֶם. אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ,

מִכֶּם תִּזְמֹרֶת לֹא תִּצְמַח!"