דוד צח עטרת / וידאל בנבנשת

דּוֹד צַח עֲטֶרֶת הוֹד לְךָ תִּהְיֶה / לָךְ יִתְּנָהּ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה

כִּי זִכְרְךָ מָעוֹז וּמִשְׂגָּב אֶל / לֵב דּוֹד אֲשֶׁר מִן הַנְּדוֹד נִהְיֶה

לִסְבּוֹל תְּלָאוֹת הַזְּמָן יָשִׁית / לֵב כָּל אֱנוֹשׁ אַמִּיץ כְּמוֹ אַרְיֵה

תַּעְלֶה בְמַעְלוֹת הַמְּזִמּוֹת כָּל / מִסְפַּר יְמוֹתֶיךָ אֲשֶׁר תִּהְיֶה

עַד יַעֲנוּ כִי שִׁבְתְּךָ עַל רֹאשׁ/ כִּימָה לְשֵׁגַל כִּסְאֲךָ אַיֵּה