חַמָּה בָּרָה כְּחֹם הַיּוֹם

נִתְלֵית כְּנִרְדָּמָה:

חַמָּה נָמָה שְׂפַת הַחוֹל,

עָיְפָה הָאֲדָמָה.

אֹהֶל כָּחֹל נִמְתַּח עַל-

פְּנֵי הַיְּאוֹר הַנִּרְדָּם,

עַרְבֵי גַיְא נִבָּטִים בּוֹ.

נוֹדֵף סָבִיב נִרְדָּם.

גַּלִּים גּוֹלִים, גַּל אֶל-גַּל

קוֹרֵא וְאֵינוֹ נַעֲנֶה.

צַוְתַּת דָּגִים, דְּגֵי הָרְקָק,

חָלְפָה וְאֵינֶנָּהּ.

חָלְפָה – קֻמְּטוּ פְּנֵי הַיְּאוֹר

נֶחְפּוֹת זֹהַר חַמָּה.

נַעֲשִׂים מֵי-הַכֶּסֶף גְּוִיל

לְקִבּוּל כְּתִיבָה תַמָּה.

שֶׁמֶשׁ קַיִץ הִשְׁכִּין אוֹר

בְּפִנָּה זוֹ הַבְּרוּכָה;

שַׁדַּי צִוָּה שְׁכִינָה לָהּ,

שִׁירַת תֹּם וּמְנוּחָה.

שִׁירַת אַגְמוֹן, שִׂיג לַסּוּף

וְלָאֵבֶה שִׂיחַ –

מַחֲזֵה פְלָאִים… אֶחֱזוּ לִי

עִקְּבוֹת הַמָּשִׁיחַ…