וְלִמְטַר הָאָבִיב כִּי תִשְׁתֶּה עֲרָבָה,
רְווּיָה גְשָׁמִים, רְכִיכָה וְצָבָה,
וְאָפִיק מַעֲמִיק מָלֵא מַיִם, פָּרוּץ,
יִתְקַצֵּף וְחָלַף – וְנוֹתַר אַךְ עָרוּץ
בַּמָּקוֹם בּוֹ גָעַשׁ, בַּמָּקוֹם בּוֹ נָהַם;
הוּא בוֹקֵעַ-בּוֹתֵר הַשָּׂדֶה עַד הָּים.
עַל-גְּדוֹת הֶעָרוּץ מִזְדָּרֵז גּוּר-זְאֵב,
אַחֲרֵי זְאֵבָה רְעֵבָה הוּא עוֹקֵב
עַל-גַּב טַפֵּיטָאוֹת שֶׁל שִׁבֹּלֶת-שָׂטָן 3
עַל-גְּדוֹת הֶעָרוּץ מִזְדָּרְזָה זְאֵבָה,
אַחֲרֵי סוּס דּוֹהֵר נֶחְפְּזָה רְעֵבָה
בִּסְבוּכוֹת אַשְׁלְגָן, מַטְלִיּוֹת שֶׁל תִּלְתָּן,
עַל-גַּב טַפֵּיטָאוֹת שֶׁל שִׁבֹּלֶת-שָׂטָן.
עַל-גְּדוֹת הֶעָרוּץ טֶס-נִשָּׂא סוּס אַבִּיר;
הָרוֹכֵב מִתְכּוֹפֵף עַל מִרְדַּעַת-הַכְּבִיר,
עַל-גַּב טַפֵּיטָאוֹת שֶׁל שִׁבֹּלֶת-שָׂטָן.
הַפָּרָשׁ הַפָּלִיט הַשָּׂרִיד מִן הַקְּרָב,
בּוֹ נָפְלוּ כּוֹזָרִים לִפְנֵי חֵיל סְויַטוֹסְלַב.
עֲשֵׁנָה הַבִּירָה, אֵין מָצוֹד, בִּצָּרוֹן: –
עַל נַפְשׁוֹ נָס-נִמְלָט הַכּוֹזָר – אַחֲרוֹן,
הַכָּהָן הָאַחֲרוֹן, אַחֲרוֹן עוֹד חָפְשִׁי.
דַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירוֹ – בָקֳשִׁי,
עַל-גַּב טַפֵּיטָאוֹת שֶׁל שִׁבֹּלֶת-שָׂטָן.
לוֹ הַדֶּרֶךְ חוֹצָה הַצִּפּוֹר בִּכְנָפָהּ:
“אֲנָפָה, אֲנָפָה! אַתְּ, לְאָן אַתְּ עָפָה?”
– "אֶל מְעוֹן הַדַּיָּה מַקְרִיחַת הַגָּרוֹן.
אֶל קְרָב-מָוֶת אָטוּס, אֶל פְּנֵי קְרָב אַחֲרוֹן!"
הֲשׁוֹמֵעַ הַמֶּלֶךְ דִּבְרֵי הַצִּפּוֹר?
הוּא מוֹחֵץ בַּמַּגְלֵב אֶת הַסּוּס הַשָּׁחוֹר,
לוֹ הַדֶּרֶךְ חוֹצֶה בִּדְהָרָה צְבִי-הַבָּר 4
“צְבִי-הַבָּר, צְבִי-הַבָּר! אַתָּה אָנָה תִדְהָר?”
– אֶל-הַגֵּב הֶחָרֵב, אֶל מַחְתֶּרֶת הַזְּאֵב.
אֶל קְרָב-מָוֶת אָחוּשׁ לֹא-יוֹדֵעַ הָשֵׁב!"
הֲשׁוֹמֵעַ הַמֶּלֶך דִּבְרֵי צְבִי-הַבָּר?
הוּא מוֹתֵחַ הַמֶּתֶג, מֶאֶט הַדֶּהָר.
לוֹ הַדֶּרֶךְ חוֹצֶה הָעוֹרֵב הָאָפוֹר:
“בֶּן-עוֹרֵב, בֶּן-עוֹרֵב! אָן תָּחוּשׁ? מַה תַּחְפּוֹר?”
– אֶל הַכֵּף, אֶל הַשָּׂב, אֶל קִנּוֹ שֶׁל הַגַּז.
אֶל קְרָב-מָוֶת אָחוּשׁ אַחֲרוֹן עִם צָר עַז!"
הֲשׁוֹמֵעַ הַמֶּלֶך דִבְרֵי הָעוֹרֵב?
הוּא הָפַךְ אֶת סוּסוֹ, שָׁב לִקְרַאת הָאוֹיֵב.
תל-אביב, 5.3.40