דָּרַשׁ קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלַיִם:
כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ בָּעֶצֶם,
כָּכָה לֹא תֵדַע מֵאַיִן הִיא בָאָה בְמֶשֶׁךְ הַיָּמִים – – –
אֶפֶס לִפְעָמִים, לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, יְגֻנַּב אֵלֶיךָ
שֶׁמֶץ מֶנְהוּ וְאָז תִּבְחַן מִקְצָת מִסְתּוֹרֵי הַחַיִּים.
סָבָא – הִתְיַחֵשׂ עַל בֵּית הַקַּרְפִּיּוֹנִי בָאָרֶץ,וְנוֹלַד בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁהוּא מַזַּל-דָּגִים, כַּיָּדוּעַ,
לָכֵן קָבַע בְּטַבַּעְתּוֹ, שֶׁשִּמְּשָׁה לוֹ גַם חוֹתֶמֶת,
תַּבְנִית שְׁנֵי דָגִים זְעִירִים – כְּלוֹמַר שְׁנֵי קַרְפִּיּוֹנִים.
וְאָז, בַּיָּמִים הָהֵם, יָשַׁב בִּקְבִיעוּת בֵּין גּוֹיֵי
כְּפָר קָטָן אֵצֶל חֶרְסוֹן, וְשֵׁם אוֹתוֹ כְּפָר “נָמֵל רֵיקָן”:
( גּוֹלַיַה פְּרִיסְטַן בְּלַעַ"ז), וּ“לְפִי צַמְרוֹ – כִּנּוּיוֹ”:
כָּל הַיָּמִים, כִּשְׁמוֹ, קַרְקַע שׁוֹמֵמָה שֶׁל חוֹלוֹת,
חוּץ מִימֵי אֹסֶף-יְרָקוֹת וְאַחַר קְצִיר-חִטִּים, בַּחֹרֶף,
אֲשֶׁר אָז נַעֲרָמוֹת עָלָיו עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת
מִבְחַר קִשּׁוּאֵי-הָאָרֶץ, קִשּׁוּאֵי-אֲגָמִים1 וְשָׂדֶה,
הָרֵי-הָרִים שֶׁל מִינֵי הָאֲבַטִּיחִים הַטּוֹבִים,
וְהַמְּלָפְפוֹנִים2 הַמְּתוּקִים וְהָרֵיחָנִיִּים – לְמִינֵיהֶם,
וְכָל בֵּית הַדְּלוּעִים3, הַגְּדוֹלוֹת, הַקְּטַנּוֹת, בְּנוֹת-הַשַּׁעֲשׁוּעִים,
דְּלַעַת גַּמְלוֹנִית וּדְלַעַת לָגִינִית וּזְעִירָה-נֶחְמֹדֶת,
קְלָחִים מִשְׂתָּרְגִים-מִתְפַּתְּלִים וּמַעֲלִים פְּרָחִים שֶׁל כֶּתֶם,
חוֹבְבֵי שֶׁמֶשׁ-עֲרָבָה, תִּפְאֶרֶת בֻּסְתָּנֵי אוּקְרַיְנָה.
וְסָבָא יָשַׁב בַּכְּפָר, בְּאוֹתוֹ כְּפָר “נָמֵל רֵיקָן”.בֹּא וּלְמַד, שֶׁמִּכָּאן בָּאָה לוֹ חִבָּה לַמָּיִם.
וְעֵסֶק הָיָה לְסָבָא עִם מְנַהֵל טַחֲנוֹת וַיְנְשְׁטֵין
אֲשֶׁר בְּ“אִמָּא-אוֹדֵיסָה”, עַל שְׂפַת הַפֶּרֶסִיפּ – כְּיָדוּעַ.
הָיוּ עִתּוֹתָיו בְּיָדָיו – בַּקַּיִץ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה,
גָּמַר שֶׁיִּסַּע לְאוֹדֵיסָה, וְלֹא בָּאֳנִיָּה שֶׁל קִיטוֹר,
וְלֹא בַיַּבָּשָׁה בַצָּב אוֹ בַעֲגָלָה בְסוּסִים,
אֶלָּא בְסִירָה זְעִירָה, עֲרֵבַת יְדִידוֹ הַבְרִילָה.
אוֹתוֹ הַבְרִילָה, יְדִיד לְסָבָא וְאֶחָד מֵחֲסִידָיו,
אִכָּר, גַּם הוּא בְאוֹתוֹ כְפָר. כְּפָרִי בֶן כְּפָרִי, עֲצַלְתָּן,
שַׁתְקָן גָּדוֹל מִטִּבְעוֹ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, מִתְרַחֵק
מִפַּטְפְּטָנוּת יְתֵרָה בַבַּיִת, בָּרְחוֹב וַאֲסֵפָה.
קֹדֶם-כֹּל – מִפִּטְפּוּטֵי הַפְּלוֹנִית שֶׁלּוֹ הַמִּרְשָׁעַת;
שֵׁנִית, מִשִּׂיחַ וָשִׂיג שֶׁל קָהָל שֶׁנִּזְעַק לַאֲסֵפָה;
שְׁלִישִׁית, מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ לָשׁוֹן מְצַלְצֶלֶת – מִ“נַּבְחָן”.
כֵּיוָן שֶׁחִבֵּב שְׁתִיקָה, חִבֵּב לְהִתְיַחֵד עַל חוֹלוֹת
זֶרֶם הַדְּנִיפְּר הַזַּךְ; וְכֵיוָן שֶׁהִתְחִיל מִתְיַחֵד,
הָיָה מִתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ; וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מִתְרַחֵק,
הִתְחִיל גַּם מַפְלִיג בַּנָּהָר; וְכֵיוָן שֶׁהִפְלִיג בַּנָּהָר
הָלַךְ וְהִתְקִין לוֹ סִירָה, בְּעֶצֶם יָדָיו – עֲרֵבָה,
מִן הַזְּעִירוֹת מְאֹד, מֵאֵלֶּה שֶׁקּוֹרְאִים “רַצְחָנִית”4.
וְהָיוּ נְהִירוֹת לוֹ צוּלוֹת הַנָּהָר, שָׁם נְחִילֵי הַדָּגָה,
הָיָה שָׁם מַשְׁלִיךְ חַכָּתוֹ וְשׁוֹלֶה מִדְּגַת בּוֹרִיסְתֶּנֶס
אֶת אֲשֶׁר תַּעֲלֶה הַחַּכָּה: קַרְפִּיפוֹן, אַבְרוֹמָה, רוּתִילָה5.
בָּטֵל לֹא יָשַׁב מֵעוֹלָם, שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים וְדָג לוֹ.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָיָה מִסְתַּכֵּן וּמַפְלִיג וּמַרְחִיק בַּלִּימָן6
עַד לְשׁוֹן קִנְבּוּרְן וְעַד אִי בֵּרֶזַן הַשּׁוֹמֵמָה.
הָיָה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מִזְדַּמֵּן עִם סָבָא – וְשׁוֹתְקִים,
שֶׁבֶת-שֶׁתֶק בְּיָחַד. וּמִשֶּׁהֶחְלִיט סָבָא
לְהַפְלִיג, נִכְנַס לַבִּקְתָּה הַלְּבָנָה שֶׁל אוֹתוֹ הַבְרִילָה,
בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא בָא, וּלְמָחֳרַת הַשַּׁבָּת הִפְלִיגוּ,
עִם הָנֵץ שַׁחַר חִוֵּר וְזֶרֶם הַנָּהָר מְצֻנָּן,
כְּדֵי לִסְתַּיֵּעַ אֲזַי בְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת הַיָּמָּה.
צֵידָה לַדֶּרֶך לָקָחוּ: גִּיגִית קְטַנָּה שֶׁל מַיִם.
סָבָא – שְׁנַיִם טְשֵׁבָּקִים7 מְעֻשָּׁנִים יָפֶה וּתְרֵיסַר
בֵּיצִים שְׁלוּקוֹת וְכִכַּר הַלֶּחֶם וּצְלוֹחִית שֶׁל רִבָּה,
רֶבַע הַלִּטְרָא זֵיתִים וְחַלָּה צָרְפַתִּית לְצִדָּם,
פַּרְגִּית אַחַת צְלוּיָה – וְטַלִּית וּתְפִלִּין וְסִדּוּר.
לָקַח הַבְרִילָה גַם הוּא: שְׁתֵּי כִכְּרוֹת לֶחֶם שֶׁל חִטָּה,
נִתְחֵי חֵלֶב-שֶׁל-פַּר מִן הַמְמֻלָּחִים בְּיוֹתֵר,
כַּמָּה טָרַנְקוֹת זְהַבְהַבּוֹת, חֲרִיצֵי גְבִינָה לְבָנָה
וְכִיס-צִיץ מְמֻלָּא מָכוֹרְקָה8 וּבַקְבּוּק שֶׁל יַי"שׁ מִן הַקְּטַנִּים.
עַד שֶׁהָנְתְּקוּ מִן הַגָּדָה וְהִגִּיעוּ לְאֶמְצַע
זֶרֶם הַנָּהָר, הַבְרִילָה תּוֹפֵשׂ בַּמְּשׁוֹטִים בַּשְּׁנָיִם,
כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בַּזֶּרֶם, הִכְנִיס הַמְּשׁוֹטִים בַּסִּירָה,
פִּתַּח עֲבוֹת בַּד-הַמִּפְרָשׂ, הֱנִיפוֹ וּמְתָחוֹ, וְהָרוּחַ
נָפְחָה בְאֶמְצַע הַבַּד, וְהַזֶּרֶם גַּם הוּא מְסַיֵּעַ,
הָלְכָה הַסִּירָה, מַיְשִׁירָה נִכְחָהּ בִּדְהָרָה קַלִּילָה,
שָׁטוּ בַדְּנִיפְּר הַנָּם דֶּרֶךְ “גְּרוֹן-בִּילוֹגְרוּדוֹף”9
וְנִכְנְסוּ לְמֵי הַלִּימָן רְחַב-הַיָּדַיִם וְעָבְרוּ
עַל הָרִבַּלְטְשַׁיַּה – שְׂמֹאל, וְעַל פְּרוֹגְנוֹיסְק מִיָּמִין,
גָּדוֹת מַאְדִּימוֹת מִצָּפוֹן, וּמַלְבִּינוֹת מִדָּרוֹם
חוֹלוֹת לְשׁוֹן-קִנְבּוּרְן10, כֵּף-בּוּבְּלִיקוֹף הֵצִיץ מֵרָחוֹק,
אַחֲרֵי-כֵן קָרַב אֲלֵיהֶם כֵּף-סְטָנִיסְלָב, וּכְשֶׁיָּצְאוּ
דֶּרֶךְ שַׁעַר-סְטָנִיסְלָב הִתְחִילָה הַסִּירָה רוֹקֶדֶת.
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָכֶם, אִי וֵרְבְּקַה וְזֶה שֶׁל יָנוּשֶׁף.
סָבָא וְהַבְּרִילָה מְרֻצִּים, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְנֶהֱנִים.
הֵמָּה עִם בֵּרֶזַן, וְרוּחַ צְפוֹנִית-מַעֲרָבִית
פָּתְחָה בְשַׁעֲשׁוּעִים עִם שֶׁטַח הַיָּם וַתַּכֶּנּוּ
שְׁבָרִים שְׁבָרִים וְגַלִּים מִגַּלִּים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים.
פִּתְאֹם הִתְחִילוּ מַלְבִּינוֹת כַּרְבָּלוֹת עַל רָאשֵׁי הַגַּלִּים
וְסוּפָה סוֹעֶרֶת הִתְפָּרְצָה עַל מֶרְחֲבֵי יָם מֵאַפְסָיִם,
דָּבָר לֹא מָצְאָה בַיָּם, בִּלְתִּי הַסִּירָה הַדַּלָּה,
וַתִּתְנַפֵּל עָלֶיהָ, וַתְּכַל בָּהּ כָּל חִצֵּי חֲמָתָהּ.
יֵשׁ שֶׁהֵחִישָׁה הִלּוּכָהּ וְיֵשׁ שֶׁהִקְפִּיאָה בָאֶמְצַע,
יֵשׁ שֶׁהֵקִימָה עָלֶיהָ מִשְׁבַּר-אַדִּירִים לְכַסּוֹתָהּ,
וְיֵשׁ שֶׁכָּרְתָה לְצִדָּהּ שׁוּחָה עֲמֻקָּה לְשַׁחֲתָהּ,
פִּתְאֹם סְחָבַתָּה בְכֹחַ, וּפִתְאֹם סָגְרָה עָלֶיהָ
דַּרְכָּהּ בַּגַּלִּים מִמּוּלָהּ, זָרְקָה לְכָאן וְהֶחֱזִירָה,
גָּזְלָה בְּכֹחַ מִמִּשְׁבָּר כְּדֵי לְמָסְרָהּ לַשֵּׁנִי,
טִלְטְלָה אוֹתָהּ טַלְטֵלָה עַד כְּדֵי חֵרוּק שֶׁל צְלָעוֹת,
תָּרְנָהּ מִשְׁתַּחֲוֶה כְנֶגֶד כָּל גַּל וְגַל עוֹלֶה לְעֻמָּתוֹ,
וְיָצְאָה בְמָחוֹל בַּנַּחְשׁוֹל – בְּלִי מָשׁוֹט וּמִפְרָשׂ וָהֶגֶה.
שְׁלֹשָׁה יָמִים הִתְנַקְּמָה בָהּ רוּח-הַסַּעַר – וְשָׁכָכָה.
“אֵיפֹה הֵם? לְאָן טִלְטְלָתַם הָרוּחַ?” – לֹא יָדְעוּ הַשְּׁנַיִם:
אוּלַי בְּלֶב-יָם, וְאוּלַי קְרוֹבִים לְאַדְמַת-יַבָּשָׁה –
וְעוֹד שְׁנֵי יָמִים בְּגַלִּינָה – וְכָלוּ הַמַּיִם וְהַצֵּידָה.
תְּשׁוּשִׁים שָׁכְבוּ בַסִּירָה מְצַפִּים לִישׁוּעָה – וְשׁוֹתְקִים.
וְהִנֵּה מִדָּרוֹם עָב קְטַנָּה עוֹלָה וּגְדֵלָה וּקְרֵבָה,
תַּבְנֵית פֵלוּקָה11 שֶׁל תּוּרְקִים עַל כָּל מִפְרָשֶׂיהָ נִשָּׂאָה.
אָחַז סָבָא בַטַּלִּית וְהִתְחִיל מְרִימָהּ-מַשְׁפִּילָהּ,
אָחַז הַבְרִילָה בַסּוּדָר הַלָּבָן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד מְנַפְנֵף –
וְאֵלֶּה הִרְגִּישׁוּ בָאוֹתוֹת – וְנָטוּ אֶל עֵבֶר הַסִּירָה,
הִשְׁקוּם וְהֶאֱכִילוּם – וּשְׁלֵמִים הֱבִיאוּם לְאוֹדֵיסָה.
וְהָיָה בְאַחֲרִית הַיָּמִים, לְאַחַר יָמֵינוּ הַטְּרוּפִים,וְאַתָּה תִזְכֶּה לְיָמִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה וְשָׁמַעְתָּ,
אֲשֶׁר בְּצִי אַרְגֶּנְטִינָה לַדֶּגֶל לָבָן וּתְכֵלֶת
יֵשׁ אַדְמִירָלִים יְהוּדִים! מֵאִיר אוֹ שִׁמְעוֹן בְּנֵי שָׁאוּל
לְמַטֵּה הַקַּרְפִּיּוֹנִים – תֵּדַע אֶל-נָכוֹן, שֶׁהֵמָּה
בְּנֵי דוֹדָנִים שֶׁלִּי. וְאִם תִּשְׁאַל מִשְׁתּוֹמֵם: הָא כֵיצַד,
בָּנָיו שֶׁל סוֹחֵר בֶּן סוֹחֵר, מַה לָּהֶם צִי וּמַה מָּיִם?
וְכֵיצַד זֶה הֵכִין לְבָנָיו כִּתְפוֹתָם שֶׁל אַדְמִירָלִים?
תֵּדַע וְתֵדַע שַׁלָּמָה: הוֹאִיל וְנוֹלַד בְּנָמֵל
זָעִיר – הוּא “נָמֵל רֵיקָן” אֲשֶׁר עִם שֶׁפֶךְ הַדְּנִיפְּר,
וְסָבָא שֶׁלּוֹ עָשָׂה דַרְכּוֹ – מִלְּבוֹא חֶרְסוֹן עַד אוֹדֵיסָה –
לֹא בָאֳנִיַּת-הַקִּיטוֹר, וְלֹא בִסְפִינַת מִפְרָשִׂים
אֶלָּא בְסִירָה זְעִירָה, מִן “הָרַצְחָנִיּוֹת” דַּוְקָא,
“דֶּרֶךְ-הַמַּיִם הַלֶּחָה” כְּדִבְרֵי הוֹמֵרוֹס הַיְּוָנִי.
וְאוּלַי, הַשֵּׁם הוּא יוֹדֵעַ! בְּעַצְמוֹת אֲבִי-אֲבוֹת-אָבִיו
פִּעֲמָה (אַחַת מִשִּׁשִּׁים) אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהָיְתָה
עִם בְּנֵי עַמְּךָ לְפָנִים עַל סַלְעֵי חוֹף עֶצְיוֹן-גָּבֶר,
אוֹמְרֵי שִׁירֵי-הַיָּם בְּמִשְׁכְּנוֹת זְבוּלוּן לְחוֹף יַמּוֹ,
יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִי – עִם סְפִינוֹת צִידוֹנִים אוֹפִירָה.
דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה מְאֹד, אֲרֻכָּה מְאֹד. מִי יוֹדֵעַ
דֶּרֶךְ הָרוּחַ מֵאַיִן, וּמַה תָּבִיא הִיא בִכְנָפֶיהָ.
וְאוֹתָם נִיצוֹצוֹת-הַפְּלָאִים מִיָּמִים מִקֶּדֶם, יְמֵי-כֹחַ,
רוֹעִים וְנוֹקְדִים וְסוֹפְרִים, נַפָּחִים, רוֹפְאִים וְסוֹחֲרִים,
אֲשֶׁר הָיוּ בְמֶשֶׁךְ הַיָּמִים וַחֲלִיפוֹת נְסִבּוֹת
שׁוֹפְטִים, מְלָכִים וּנְבִיאִים, מוֹרִים וְעַמּוּדֵי הַתּוֹרָה,
מְשִׁיחֵי-הַשֶּׁקֶר הַתּוֹעִים, מְשׁוֹרְרִים וְהוֹזֵי-קַבָּלָה,
פּוֹסְקִים זְעוּמֵי-עֵינַיִם וּמְיַסְּדֵי הַיְשִׁיבוֹת הַגְּדוֹלוֹת,
מְאוֹרוֹת חֲסִידִים, וְיֶתֶר כָּל כּוֹאֲבֵי מַכְאוֹב אֻמָּתָם
אַנְשֵׁי הַחָכְמָה וְהַתְּרוּמוֹת, וְהַשְּׁתַּדְּלָנִים הַגְּדוֹלִים, –
דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל וּשְׁמוּאֵל, דּוֹרוֹ שֶׁל יִפְתָּח וְיִפְתָּח;
וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר לֹא זָכוּ לְהַעֲלוֹת
אוֹרָם בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל, וְכָלוּ וְכָבוּ מֵאֶפֶס
מַעַשׂ בִּמְצָרֵי גֵּיטוֹאוֹת וּבַמַּאְפֵּלְיָה הַגְּדוֹלָה, –
אוֹתָם נִיצוֹצוֹת הַפֶּלֶא עֲתִידִים עוֹד לְהִגָּלוֹת,
שׁוּב יִתְלַקְּחוּ לִמְאוֹרוֹת לְעַמָּם הַדַּל, לְכָל הָאָדָם,
מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים: כִּי נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר!
19.6.41