יַפְתְּ אֱלֹהִים לְחָם וְיִתְגַּל בְּאֹהֶל יָפוֹת.

וּלְמָחֳרָאוֹתָיו יֵט וּבְכַפָּיו שִׁיר וֶרְגִיל,

וּבְצַהֲלַת פֶּרֶד-בָּר וּבְגִהוּק-שֹׂבַע וְגִיל

יְטַמֵּא נְדִיבוֹת-עָם כִּשְׁפָחוֹת נֶחֱרָפוֹת.

וּפָעַר פִּיו בְּשִׁיר, וּפְרִיצוּת וַחֲרָפוֹת

בְּמוֹשַׁב מְחוֹקְקֵי-דָת עַל נְחֹשֶׁת וְעַל גְּוִיל;

וּבְהֵיכַל אֱלֹהִים פָּרֹכֶת-דְּבִיר וּכְלִיל

מַעֲטָפוֹת יַעַשׂ לוֹ לְרַגְלָיו הַמְּטֻנָּפוֹת.

וְרָעֲשָׁה הָעִיר וְזָעֲקָה, וּתְהִי

בַּת-רוֹמָא אָז כִּנְחִיל הַדְּבוֹרִים בַּכַּוֶּרֶת,

כְּבֹא לִרְדּוֹת דְּבַשׁ הַמְגַדְּלָן אֶל הַגְּדֶרֶת.

וּפְלִיטֵי אַוֵנְטִין¹ יָרִימוּ קוֹל הַנְּהִי,

וְנָסוּ נִכְחָם מְקוֹם שָׁם צָר מִבְצָרָם מְחִתּוֹת,

וּשְׁיָר-יְהוּדָה אַף עִמָּהֶם בְּשַׁעַר טִיטוּס.

אודיסה, 1920.