נָא הָשִׁיבוּ לִי יַלְדוּתִי

תֹּר הַשִּׁירִים, גִּיל-עוֹלָמִים,

שַׁדְמוֹת-זָהָב וּשְׁמֵי טֹהַר,

וִימוֹת יֶלֶד, יֶלֶד תָּמִים.

רַבֵּי-קֶסֶם וּשְׁלַל-צֶבַע

חֲלוֹמוֹתַי לִי הָשִׁיבוּ,

פַנְטָסִיָּה לִי רִקְמָתַם,

הֵמָּה לִבִּי אָז הִרְהִיבוּ.

עֵת לֹא עֵינֵי כְלִילַת-יֹפִי –

שֶׁמֶשׁ-אָבִיב אַךְ שְׁזָפָנִי,

וּבְמַדּוּחֵי פִּלְאֵי-פְלָאוֹת

סִפּוּר בַּדִּים צוֹד צָדָנִי.

לִי הָשִׁיבוּ שִׁירֵי נֹעַם,

רֵעַי אִתִּי בַּטּוֹב רָאוּ,

תֹּר הַנֹעַר, שְׂחוֹק וְשִׁיחוֹת

מִלֵּב מָלֵא אָז נָבָעוּ.

עֵת עוֹד נַפְשִׁי גָרְסָה לְחַיִּים,

נָבְעוּ רְגָשַׁי בִּי כַּמַּעְיָן;

עֵת נָשָׂאתִי נַפְשִׁי לְתִקְווֹת,

אֵין מַלְּאוֹתָן שָׁנַי דַּיָּן.

לִי הָשִׁיבוּ גַם דִּמְעוֹתַי,

לִבִּי עַתָּה כִּי יָשִׁיבוּ,

וֶאֱמוּנָתִי גָלְתָה מֶנִּי,

פְּגָעִים רוּחִי כִּי יַעֲצִיבוּ.

שׁוּב וּפְרַח, אֲבִיב יַלְדוּתִי,

שׁוּב כַּצְּפִירָה תּוֹפַע בְּהִלָּהּ!

אַךְ הֲיִפְרַח צְחִיחַ-סֶלַע,

סְדוֹם תִּבָּנֶה עֲלֵי תִלָּהּ?!

אודיסה 1894