אָהַבְתִּי כִּי אֵתַע בַּכְּבִישׁ / שאול טשרניחובסקי

אָהַבְתִּי כִּי אֵתַע בַּכְּבִישׁ בַּשָּׁרוֹן,

אָהַבְתִּי כִּי אֶשְׁמַע שְׁרִיקַת הַקָּרוֹן

בֵּין כֶּרֶם וְכֶרֶם, גָּדֵר וְגָדֵר,

כִּי אֶשְׁמַע קוֹל מַחַץ מַכּוֹשׁ וּמַעְדֵּר,

שִׁירַת עֲבוֹדָה הַקַּיֶּמֶת לָעַד!

אָהַבְתִּי הַדֶּרֶךְ – לֹא אֵדַע מֵאָן –

מִקְּבוּצָה לִקְבוּצָה בֹּאֲכָה בֵּית-שְׁאָן,

מֵחֵיפָה – בָּעֵמֶק עַד כְּפָר הַתָּבוֹר

מַקְדֵּחַ תָּר מַיִם לַבַּיִר לַבּוֹר,

שָׁר שִׁיר עֲבוֹדָה הַקַּיֶּמֶת לָעַד!

נַשְׁכִּימָה בְּיֶמָה בַּבֹּקֶר לַנִּיר

עִם רוּחַ צוֹנֶנֶת מִשֶּׁלֶג הַשְּׂנִיר,

עִם שֶׁמֶשׁ מְחַיֶּכֶת וְאֹפֶל הוּסַר

מִיָּם הַכִּנֶּרֶת, רְאִי גִנּוֹסַר,

עִם שִׁיר עֲבוֹדָה הַקַּיֶּמֶת לָעַד!

לִבֵּנוּ יָרִיעַ וּמַה נִּתְעַדֵּן

לִרְאוֹת אֶת מַחְפֶּרֶת גְּאוֹן-הַיַּרְדֵּן,

יַרְדֵּן תִּקְוָתֵנוּ, הַיְאוֹר הַיַּרְקָן,

קוֹשֵׁר גְּדוֹת אַרְצֵנוּ מִכָּאן וּמִכָּאן,

הַקֶּשֶׁר אֲשֶׁר לֹא יוּפַר לְעוֹלְמֵי-עַד!

תל-אביב 1934