[אהבה]
אֹהֶל מִשְׁכָּנִי' / צוּר, הֲקִימֵהוּ בִּמְעוֹנִי!
בַּבּוֹץ הָטְבְּעוּ רַגְלַי וְתִבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי,
עָצְמוּ מַצְמִיתַי עָלַי וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשִּׁי,
אֶצְעַק: מָתַי מִתַּחַת יְדֵיהֶם אֵצְאָה חָפְשִׁי?
אֹמַר לַאדוֹנִי:
אוֹתִי לְאַט / תַּנְחֶה וְהַט / אָזְנָךְ וְאַתְּ
תָּשׁוּב תַּעְלֵנִי!
רֻבִּי אִם עָצַם כֹּחוֹ וְהִצְלִיחַ נִפְלָאוֹת,
יַשְׁחִית עַם שָׁפָל צֶדֶק וְיַרְגִּיעַ נוֹרָאוֹת,
יִכְבַּד הֶעָוֹן וְיָלִיץ וְלֹא יַאְמִין לְקוֹל אוֹת –
יוֹנָתִי, בִּינִי
כִּי נָע וְנָד / יוֹצִיא בְיַד / אֵל, הוּא לְבַד
אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי.
הַשְׁמִיעִי קוֹלֵךְ, כִּי עוֹד מְעַט תֶּחְסִי בְּצֵל גּוֹאְלֵךְ,
קֵרֵב אֶת קִצֵּךְ, רֹנִּי וְהַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ,
תָּשׁוּבִי אֶל עִיר חֶמְדַת יְשׁוּעָתֵךְ וְלִגְבוּלֵךְ;
בֵּית צִיּוֹן תִּבְנִי,
יִתְמַהְמְהוּ, / יִתְלַהְלְהוּ / צוֹרְרִים – וְהוּא
יַלְבִּישֵׁךְ שָׁנִי.
מַקְשִׁיב קוֹל נַעְנֶה יַאְזִין לְשַׁוְעָתִי וְלִי יַעְנֶה:
'עֵדֶר הַנָּפוֹץ הִנֵּה יְבֻקַּר עוֹד וְיִמָּנֶה,
גָּדֵר הַפָּרוּץ נָכוֹן יְהִי לָעַד וְיִבָּנֶה,
לִדְבִיר אַרְמוֹנִי
אֶקַּח מְחוֹ– / לֶלֶת וְחוֹ– / שֶׁקֶת וְחוֹ–
לַת אַהֲבָה אָנִי!'