צַיָּר נִפְלָא בֶּחָרָשִׁים
חַכְמֵי רוֹדוֹס וְאָמָּנֶיהָ,
תָּאֵר לִי אֶת פְּנֵי יָפָתִי,
נַפְשִׁי נִכְסְפָה אֵלֶיהָ.
רֵאשִית צוּרָה קְוֻצּוֹתֶיהָ
רַכּוֹת-רַכּוֹת, שְׁחֹרוֹת כְּעוֹרֵב.
וְאִם יִשָּׁמַע לָךְ הַדּוֹנַג,
יִהְיֶה נוֹדֵף רֵיחָן עָרֵב.
וּמִתַּחַת תַּלְתַּלֶּיהָ,
עוֹטְרִים לִלְחָיֶיהָ נָאוֹת,
צֹר אֶת מִצְחָהּ, מֶצַח-שֵׁן לָהּ,
וְגַבּוֹתֶיהָ הַנִּפְלָאוֹת.
אַל תַּרְחִיקֵן וְאַל תְּאַחֵן,
שְׁתֵּי הַקְּשָׁתוֹת לָהּ תִּהְיֶינָה,
כְּמוֹ שֶׁהֵן. וְרַכּוֹת-רַכּוֹת
עַד בְּלִי חוּש בָּהֶן תִּכְלֶינָה.
וְצִיַּרְתָּ אֶת עֵינֶיהָ
מְלֵאוֹת-זִיו וּמְפִיקוֹת אוֹרָה,
וּמַכְחִילוֹת כְּעֵין אַתֵּינֵי
וּמָרְטָבוֹת כְּעֵין קִתֵּירָה.
תָּאֵר אַפָּהּ וּלְחָיֶיהָ
כְּעֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּתוֹךְ הֶחָלָב,
שִׂפְתֵי-חֵן וּפֶה מְפַתֶּה
וְחֹם הַנְּשִׁיקוֹת חוֹפֵף עָלָיו.
וַעֲדַת חֲרִיטוֹת רוֹעוֹת
עַל צַוָּארָהּ וְעַל סַנְטֵרָהּ.
הַלְבִּישֶׁנָּה כְּסוּת-אַרְגָּמָן
וּלְגִזְרָתָהּ, וְהָיָה שְׁאֵרָהּ
נִשְׁקָף וְאֵינוֹ נִשְׁקָף ֹ–– בּוֹלֵט.
רַב לְךָ! כִּי הִנֵּה הִנָּהּ.
רֶגַע קָט וְנָשְׂאָה רִנָּה.