לוגו
מחזיונות לילה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מֵחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה / ש"ל גורדון


מִבִּצּוֹת הַדְּאָגָה הַקְּטַנָּה, הַשְּׁפֵלָה,

מִתְּנוּאוֹת הַקֵּבָה הַרְעֵבָה,

מִקְּשִׁי הַעֲבוֹדָה וּבְנֶפֶשׁ עֲמֵלָה

אָשׁוּבָה לִמְעוֹנִי, אֵשֵׁבָה.


אֵשֵׁבָה, אָנוּח;וּמְלֵאָת הַנְּדוּדִים

הַתְּנוּמָה אָז עֵינִי סוֹגָרֶת;

וַעֲדַת תְּמוּנוֹת עֹצֶב, עֲנִיּוּת וּמְרוּדִים

עַל פָּנַי בַּתְּנוּמָה עוֹבָרֶת.


וּדְמָעוֹת עֲכוּרוֹת עֵינֵיהֶן תֵּרַדְנָה,

וַאֲנָחוֹת בָּנֶּפֶשׁ תּשְׂרֹטְנָה,

וּמְבָקְשׁוֹת חֲנִינָה, וִידֵיהֶן תִּרְעֲדְנָה

לְעֶזְרָה מִסָּבִיב תִּפְשֹׁטְנָה.


וּבֵינוֹת לַתְּמוּנוֹת שָׁם אַחַת נִּצֶבֶת,

פָּנֶיהָ הַיָּפִים הוּעָמּוּ;

עֵינֶיהָ תִבְרֹקְנָה וּבְקֶסֶם עָצֶּבֶת

אֶרְאֶנָּה וּמֵעַי לָה הָמוּ.


ַועֲדוּיָה בָעִדִּים מִנֶגֶד עוֹמֶדֶת,

וּבְיָדָה הַכִּנּוֹר הֶחָרֵב,

מֵיתָרָיו נִתָּקוּ וּבְיָדָה רוֹעֶדֶת

עֹוד יֶהֱמֶה בִּמְרִי קֶסֶם עָרֵב.


וּבְקִמְטֵי הַפָּנִים תֵּרַדְנָה, תִּזֹלְנָה

הַדְּמָעוֹת כַּמַּיִם בַּצִּנּוֹר;

מֵעֵינֵי הַזֹּהַר כַּפְּנִינִים תִּפֹּלְנָה,

תִּפֹּלְנָה, תַּרְטֵבְנָה הַכִּנּוֹר.


וּבְקֶסֶם מֶבָּטָה דּוּמָם תִּמְשְׁכֵנִי,

אַחֲרֶיהָ, אֵלֵכָה אָרוּצָה;

אֲפֵלָה מִסָּבִיב וּסְעָרָה תְשוּפֵנִי;

וָהָלְאָה וָהָלְאָה נָרוּצָה.


וּמַעְלָה נָעוּפָה בִּמְרוֹמֵי הָאֹפֶל.

הַכִּנּוֹר יִתְעוֹרֵר וִישׁוֹרֵר,

וִיקוֹנֵן בִּמְרִירוּת: 'הָהּ, שָׁמָּה בַשֵּׁפֶל

הַסַּעַר בְּלִי הֶרֶף יִתְגּוֹרֵר.


יִתְגּוֹרֵר הַסַּעַר – בְּנֵי עַמִּי נִרְדָּמִים

נִרְדָּמִים בִּתְנוּמַת קִפָּאוֹן;

עַד אָנָה, הָהּ, תִּזְעַף עוֹד סַעַר עוֹלָמִים?

עַד אָנָה לֹא יָסוּף הַשָּאוֹן?


עַד אָן? הֲלָנֶצַח עוֹד תָּקֵר הַשִּׂנְאָה

מֵיֶמֶיהָ הַמְאָרְרִים הַמָּרִים?

וַעֲשׁוּקִים וּרְצוּצִים עוֹד תֶּרֶב הַקִּנְאָה,

וּדְמָעוֹת עַל דָּמִים נִגָּרִים?


שָׁם דְּמָעוֹת עַל דָּמִים

נִגָּרִים עוֹלָמִים,

הַסְּעָרוֹת מֵיתָרַי נִתֵּקוּ;

נָשִׁיתִי שִׁירוֹתָי,

יָגַעְתִּי בְאַנְחוֹתָי,

כַּעֲלוּקוֹת בַּנֶּפֶשׁ דָּבֵקוּ.


עַד אָן פֹּה אֶהֱמָיָה,

אֵשֵבָה אֶבְכָּיָה?

אָעוּפָה אָשׁוּבָה לִמְעוֹנִי!

אָעוּפָה אֶל הָרָי,

שָׁם אֶרְפָּא מֵיתָרָי,

שָׁם אֶשְכַּח כִּמְעַט קָט יְגוֹנִי.


שָׁם רוּחַ אֱלֹהַּ

בָּאַוֵר יִנֹּעַ,

הָרוּחַ לִי הָיָה לִנְשָמָה;

שָׁם שִׁירֵי עֲלוּמִים,

תּוֹחֶלֶת נִיחוּמִים

אַשְׁמִיעַ, אָרִיעַ בָּרָמָה'.


אָז יִדֹּם הַכִּנּוֹר וָהָלְאָה נָעוּפָה,

קוֹל דְּמָמָה יִשָּׁמַע מִתָּחַת;

אֲנָחָה הוֹמִיָּה וּבְהֶמְיַת הַסּּופָה

קוֹל נֶפֶשׁ בַּת עַמִּי צֹרָחַת.


אֲרֻכּוֹת הַפֵּאוֹת וּלְבָנִים הַפָּנִים,

וּנְטֻיוֹת לַמָּרוֹם עֵינָיִם;

כִּצְלָלִים יִנֹּעוּ סְבִיב מַצְּבוֹת אֲבָנִים,

וּפְרוּשׂוֹת מִסָּבִיב יָדָיִם.


וּבָלִים הַלְּבָבוֹת בְּלִי חֹם וּבְלִי רֶגֶשׁ

הָרוּחַ בַּהֲבָלִים חֲנוּטָה;

הַנֶּפֶשׁ הָרְעֵבָה בִּבְכִי מִתְמוֹגֶגֶת,

וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ – הַפְּרּוטָה.


טוֹטֶפֶת עַל מֵצַח וַעֲטוּפֵי טַלִּיּוֹת

יֵרָאוּ, וּבְפִיהֶם שׁוֹפָרוֹת;

וּנְמָלִים כַּאֲנָשִׁים – מַה שֻּׁנּוּ הַבְּרִיוֹת! –

יִתְחַנְּנוּ דִמְעוֹתָם נִגָרוֹת.


אֵל יַחַד נֶאֱסָפִים אַלּוּפֵי הַצֶּדֶק

הִוָּעֵץ עַל צָרְכֵי עֲדָתָם;

וִיחַפְּשׂוּ חֲטָאִים וִיתַקְּנוּ כָל בֶּדֶק

שֶׁנִּבִעָה בְּצַלַּחַת קְדֻשָּׁתָם.


'מָה רָעִים הַבְּרִיּוֹת, סָרָבִים, קְשֵׁי עֹרֶף!

אַַך אֹכֶל וָאֹכֶל יִדְרֹשׁוּ;

גַּם מָעוֹן יִשְאָלוּ, גַּם בֶּגֶד בַּחֹרֶף,

אֶבְיוֹנִים, לֹא יֵדְעוּ יֵבוֹשׁוּ!


וּפְלוֹנִי הֶחָצוּף, אַלְמוֹנִי עַז פַּנִים

הַדּוֹרְשִׁים מִמֶנּוּ חֶשְבּוֹנוֹת,

עִמָּהֶם הַמְּרֵעִים עֲדַת הַנִּרְגָּנִים

הַצְּעִירִים וִבַעֲלֵי הַלְשׁוֹנוֹת,


הַחוֹלְמִים חֲלוֹמוֹת מִתְּקוּמַת הָאֻמָּה,

מִתְּחִיַּת הָאָרֶץ, הַשָּׂפָה;

נִתְחַכְּמָה נָא אֵפוֹא בַּל תְּהִי לָהֶם תְּקוּמָה,

כִּי רָעָה נֶגְדֵּנוּ נִשְקָפָה!


נַכֵּמוֹ בְלָשׁוֹן, וּבְחֶבֶל הַכֶּסֶף

נַשְׁקִיע הַלְּשׁוֹנוֹת הַשְּׁנוּנוּת;

אָז יִדֹּם כַּל ‘מַשְׂכִּיל’, כָּל ‘סוֹפֵר’ יֵאָסֶף

תֶּחְדַּלְנָה הַתְּנוּאוֹת, הַתְּלוּנּוֹת'.


אָז תִּרְעַד הַתְּמוּנָה, אַנְחָתָהּ סֹעֶרֶת,

אָז יִנְהֹם הַכִּנּוֹר תַּמְרוּרִים:

'הַאֵלֶּה הֵם בָּנַי? הֲזֹאת הִיא הָעֶרֶשׂ,

בָּהּ אָשִׁיר, אֶשְׁתַּעֲשַׁע בַּנְּעוּרִים?


אֵי רוּחַ אֱלֹהַּ שֶעוֹרֵר מֵיתָרַי,

מִנְּעִימוֹת הָאַהֲבָה נִגֵּנוּ?

וּלְבוּשׁ קַוֵּי-נֹגַהּ שֶעָטַף אֶת הָרַי

מֵסָּבִיב אָז רֵיחַ יֵתֵּנוּ?


אֵי מִשְׁכַּן הַיֹּשֶׁר, הָעֹז, הַתִּפְאֶרֶת,

אוֹר דַּעַת מִסָּבִיב זָרוּעַ?

בַּאֲפֵר הוֹד הַחֲסִידוּת הָרִשְׁעָה שׂרֶרֶת,

וּבְצֶדֶק הֶחָמָס צָבוּעַ!'


וּמְהָרְסַי הַעִוְרִים, מַחֲרִיבַי הַחֲשֻכִּים –

וִיכֻנּוּ ‘הַמְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים’!

הֲיָהֵל הָאֹפֶל? הָהּ, אַרְצִי! עֲשׁוּקִים

בָּנַיִךְ, גְּדוֹלַיִךְ מַה-שְפֵלִים!


הַעַל כֵּן, הָהּ, צִיִוֹן, נָעֲלֵית אֲלְפֵי שָנִים

וַתִּהְיִי לַהֲדוֹם כֵּס אֱלּהַּ,

וּכְסֵמֶל כָּל צֶדֶק וָחֶסֶד מִלְּפָנִים

הוֹפַעַתְּ לַתֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ,


כִּי יָבוֹא הֶחָמָס לִפְשֹׁט עֲדָיַיִךְ

וּבְשִׂמְלַת הֲדָרֵךְ יִמְשּׁלָה?

בָּךְ יִבֶן מִזְבֵּחַ וּלְשֵׁם אֱלֹהַיֵךְ,

וּבְחִירֵי בָנַיִך הָעוֹלָה!

אֶעֶזְבָה הָעֵמֶק, זֶה קַן הַתּוֹלָעִים!

אֶל רָאשֵׁי הֶהָרִים אֵרֹמָה,

וּבְחֶשְׁכַת עֲנָנִים בֵּין חַגְוֵי הַסְּלָעִים

חֲלוֹמוֹת מִקֶּדֶם אֶחְלֹמָה'.


בֵּין צֶאֱלֵי אֳרָזִים,

רָאשֵׁיהֶם מוּפַזִּים,

בִּבְרַק זֹהַר שֶׁמֶשׁ עַרְבָּיִם;

וְּרסִיסִים יִפֹּלוּ

עַל עָלִים נָבֵלוּ

שֶׁהָיוּ לְמִרְמַס רַגְלָיִם.


הַשֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת

וַאֲפֵלָה בוֹלַעַת

הַלְּבָנוֹן וַאֲרָזָיו מִסָּבִיב;

וּבְעַד הָעֲנָפִים

פְּנֵי נֹעַם נִשְׁקָפִים,

פְּנֵי זֹהַר יָרֵחַ הָאָבִיב.


                                                                    _  _   _   _   _   _   _   _   _

וּבֵינוֹת לָאֲרָזִים

הֲמוֹנִים נֶחְפָּזִים,

הֲמוֹנִים יָרוּצוּ, יֵהֹמוּ;

חֲגוּרֵי חֲרָבוֹת,

כָּל פָּנִים לֶהָבוֹת:

‘הָאוֹיֵב, הָאוֹיִב קַדֵּמוּ!’


קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה

מֵרָחוֹק יִשָּׁמַע,

קוֹל מַשַּׁק חֲרָבוֹת, כִּידוֹנִים;

מִקּוֹל רִשְפֵי קֶשֶׁת

הָאָרֶץ רֹעֶשֶׁת,

יֵעָקְרו מִשֹּׁרֶש אַלּוֹנִים.


וּלְמֵאוֹת, לַאֲלָפִים

גִּבּוֹרִים נֶאֱסָפִים,

בֵּינֵימוֹ הַמַּכְבִּי יוֹפִיעַ

כַּסַּהַר בַּחֹדֶשׁ;

וּבְלַהֶבֶת אֵשׁ קֹדֶשׁ

אִמְרוֹתָיו הַגִּבּוֹר יַבִּיעַ:


'הִקָּבְצוּ בַלָּיִל

גִבּוֹרֵי הֶחָיִל,

הַקְשִיבוּ קוֹל אוֹיְבִים זֵידוֹנִים!

וּצְאוּ הַמַּעֲרָכָה

לַצִּיל הַנִּדָחָה

מֵחֲמַת חַיְתוֹ טֶרֶף, צִפְעוֹנִים!


נִלָּחֲמָה בָאוֹיֵב

הַנוֹרָא, הַשׁוֹאֵף

אֵלֵינוּ בַּאֲבַדּוֹן וָהֶרֶס;

עָרֵינוּ שָׁמֵמוּ,

דָּמֵינוּ יִזְרֹמוּ…

הַטֻמְאָה בַּקֹּדֶשׁ הַגְּבָרֶת;


[ הָהּ, אַרְצִי! בָּנַיִךְ

הֵם הָיוּ עוֹכְרַיִךְ

הַבּוֹגְדִים, הוֹי קְטַנֵּי הַנָּפֶשׁ!

הַמּוֹכְרִים נִשְמָתָם,

כְּבוֹד עַמָּם תּוֹרָתָם,

מְקוֹר חַיִּים יָמִירוּ בְּמֵי-רָפֶשׁ! ]


בַּת עַמִּי נִדַּחַת

אֶל עֶבְרֵי פִי פַחַת

צָרֶיהָ לִרְבָבוֹת סַבּוּהָ;

וּמְעַטִּים אִם אָנוּ,

עוֹד לֹא נִכְחַד קִימָנוּ,

נִלָּחֵם וְלַאדֹנָי הַיְשׁוּעָה!


וּמְעַטִּים אִם אָנוּ

כָּל עוֹד רוּחַ בָּנוּ

נִלָּחֵם, נִלָּחֵם בְּלִי הֶרֶף!

לוּ עוֹד אַלְפֵי מוֹנִים

יִרְבּוּ הַזֵּידוֹנִים

לֹא תַעֲזֹב יָדֵנו הֶחָרֶב!


עַד נִפֹּל חֲלָלִים

לֹא נַעֲזֹב הַדְּגָלִים,

נִשְּׁבַּעְנוּ לָךְ, אֶרֶץ אֲהוּבָה!

מִמְּטַר זִקֵּי מָוֶת

מִבַּלְהוֹת צַלְמָוֶת

לֹא נֵחַת, אָחוֹר לֹא נָשׁוּבָה!'


'וּמְעַטִּים אִם אָנּו

עוֹד לֹא נִכְחַד קִימָנוּ',

– הָעֵדָה לְעֻמָּתוֹ הֵרִיעָה –

'וּבְחֶרֶב נוֹקֶמֶת

לִשְדֵה הַמִּלְחֶמֶת

נָעוּפָה, אוֹיְבֵינוּ נַכְרִיעָה!


                                                                _  _  _   _  _   _   _   _   _   _

הֲמוֹנִים, הֲמֹונִים

בַּחֲנִיתוֹת, כִּידוֹנִים

יָשֹׁקּוּ;קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה.

קוֹל צִלְצוּל חֲרָבוֹת

תִּפְלַחְנָה הַלְבָבוֹת

מֵרַעַשׁ תִּבָּקַע אֲדָמָה.


חֳמָרִים חֲלָלִים

דָּם יִשְׁטֹף כַּנְּחָלִים,

אֳגַפֵּי הָאוֹיֵב נֶהְדָּפוֹ;

וַעֲדַת הַגִּבּוֹרִים

שָם יַחַד כַּנְּמֵרִים

אַךְ הָלְאָה וָאָלְאָה יִשְׁאָפוּ.


וִבֵין אַלְפֵי צָרִים,

יָזוּבוּ מְדֻקָּרִים,

מֵרָחוֹק הַמַּכְבִּי יוֹפִיעַ;

וֹבְחֶרֶב נוֹקֶמֶת

כִּסְעָרָה זוֹעֶמֶת

יִשְׂתָּעֵר עַל אוֹיְבָיו יָרִיעַ.


יִשְׂתָּעֵר וּבְזַעַם

וּבְקוֹלוֹ כָרַעַם

שָׁם יָפִיץ אַךְ מָוֶת כִּלָּיוֹן…


                                                                     _   _   _   _   _   _   _   _   _

'בַּת עַמִּי! עֶזְרָתֵךְ

אַךְ בָּךְ וּבְתִקְוָתֵךְ'

לִי יָעִיר כִּנּוֹרִי הִגָּיוֹן;

וּדְמָעַי נִגָּרִים

לִצְלִיל הַמֵיתָרִים…

וּכְרֶגַע נֶעְלַם הַחִזָּיוֹן.


תרנ"ד