הַיָּם בְּיַלְטָה / שאול טשרניחובסקי

בַּת-יַלְטָה צָנְחָה אַט… בָּא שַׂר שֶׁל-יָם וּמְפַתָּהּ…

וּשְׂמָלוֹת יִפְרֹשׂ לָהּ וּזְרָעָן אַבְקוֹת-אוֹר

עַל קְטִיפַת יָרֹק-רַךְ וּשְׁזוּר-שְׁחוֹר שֶׁבַּשְּׁחוֹר

עִם סְפִיחַ תְּכֵלֶת-לֵיל בְּמִשְׁבֶּצֶת סִגְלָה חַתָּה.

אוֹ סוּת-צִבְעוֹנִין יֵט מַכְסִיפָה בְגִיל, וּמְשַׁטָּה

בְּרִקְמוֹת סַפִּיר-לַח וּנְטִיפוֹת לֹבֶן-כְּפוֹר,

עִם תְּפָר קִלּוּחֵי-אוֹר, הַמְנַתְּזִים צְרוֹר עַל צְרוֹר

סְמָרַגְדִּים יוֹקְדִים עַל-גַּב אֵשׁ גּוֹסֶסֶת מַטָּה.

הַבֹּקֶר אוֹר – יְשַׁו מַרְבַדֵּי-פָז, טַפִּיטִים,

שְׂפוֹת פּוּרְפּוּר וְשָׁנִי חָם, מִזְדַּעְזַע בְּכֶתֶם-חִטִּים,

מִזְדַּוֵּג לְגַחֲלֵי-אֵשׁ וּבְכַרְכֹּב כְּחוֹל-הַכְּחוֹל.

אַךְ בַּעֲרוֹב הַיּוֹם יִתְמַתַּח עַל הַחוֹל

וִילַחֵךְ רַגְלָהּ, כַּף וָכַף – דַּל חֲדַל-אוֹנִים –

מִתְעַטֵּף טַלִּית כֻּלָּהּ שְׂחוֹק שֶׁל יַקִּינְטְוֹנִים¹.

1920