דּוֹרֵךְ הַיָּם / / אברהם רגלסון
(מן השירה האנגלית הקדומה)
© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.
זַמְּרִי עַל עַצְמֵךְ, נַפְשִׁי,
אִמְרִי-פְּסוּקֵי-אֱמֶת,
סַפְּרִי עַל עֹצֶם-מַסָּעוֹת,
עֲמַל יָמִים קָשִׁים:
אֵיךְ עִתֵּי-עִתִּים
סָבַלְתִּי, חָתַרְתִּי,
הַשְׁכֵּן בְּלִבִּי
מַר-דְּאָגָה:
אֵיךְ דַּשְׁתִּי בְּצַעַר
חֹמֶר הֲמוֹן-יַמִּים,
פִּרְאֵי-גַלִּים רָמָמוּ;
עָשִׂיתִי אַשְׁמוֹרֶת-לֵיל
בְּפִסְגַּת-חַרְטוֹם, בַּעֲלָטָה,
מִפַּחַד שִׁבָּרוֹן בַּסָּלַע;
אֲכָלַנִּי קֶרַח,
רַגְלַי רֻתְּקוּ בַּכְּפוֹר;
שָׂרְפָה בֶּהָלָה לִבִּי,
עָיְפָה נַפְשִׁי לַיָּם,
בְּרָעָב עָטָפָה.
לֹא יָדַע מְאֻשָּׁר
יוֹשֵׁב בֵּיתוֹ בַּיַּבָּשָׁה,
אֵיךְ בִּלִּיתִי אֹרֶךְ-חֹרֶף
בְּיֶגַע וָפֶרֶךְ,
עַל אֹקְיָנוּס אֲפוּף-קֶרַח
וּמִקֶּרַח-קָר –
גּוֹלֶה מֵחֶדְוָה,
נִכְרָת מֵאָח וָרֵעַ,
סְבִיבוֹתַי קֶרַח, קֶרַח, קָרַח.
עָף-קָלַח בָּרָד כָּבֵד,
וְלֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי-אִם
זַעַף-גַּעַשׁ מַיִם
וַחֲרִיקַת-קְרָחִים.
לִפְרָקִים שִׁירַת-הַבַּרְבּוּר הֶאֱזַנְתִּי,
צְרִיחַת הַקָּשָׁשׁ,
בְּקוֹל-קְרִיאַת קְלָנִית
בִּקַּשְׁתִֹי שְׂשׂוֹנִי,
בְּנַהֲמַת שׁוּעַל-יָם –
צְחוֹק-אֱנוֹשׁ,
בְּזִמְרַת הַשַּׁחַף –
גִּיל-עַל-שֵׁכָר.
עָנוּ זַרְזִירִים לַסּוּפָה,
קְרוּשֵׁי-כָּנָף,
וַאֲבָנִים נִטְחָנוֹת בַּצּוּר.
עִתִּים נָהַק הַנֶּשֶׁר
רְטוֹב-הַכָּנָף.
אֵין רֵעַ-מִבַּיִת
מַרְגִּישׁ בַּנֶּפֶשׁ הַגַּלְמוּדָה.
אַךְ מְעַט יַאֲמִין
מִי בַּעַל-שְׂמָחוֹת בָּעִיר,
אַךְ מְעַט יֶהְגֶּה
מִי גֵא וּגְבַהּ-רוּחַ,
בִּנְתִיבוֹת-סַכָּנָה;
אַךְ מְעַט יִרְחַשׁ
מִי מִתְהוֹלֵל בַּיָּיִן,
אֵיךְ יָגֵעַ לַעֲיֵפָה
חָרַשְׁתִּי דְרָכִים בַּיָּם.
חָשְׁכוּ צִלְלֵי-לַיְלָה,
הָשְׁלַג מִצָּפוֹן;
גּלִידִים עוֹטְרִים הַסְּלָעִים;
בָּרָד עַל פְּנֵי אֶרֶץ זוֹרֶה
תְּבוּאָה קָרָה-מִקּוֹר.
וְשׁוּב לִבִּי יֶהֱמֶה,
הֲגִיגֵי-לִבִּי יֶחְמָרוּ,
כִּי מְנַת-חֶלְקִי לִלְמוֹד
שִׂמְחַת מֶרְחֲבֵי-מַיִם,
מְחוֹל קֶצֶף מָלוּחַ.
תַּךְ תַּאֲוָה אֶת נַפְשִׁי
כִּי אֵצֵא, אֶסַּע
אֶל חוֹפִים רְחוֹקִים,
אֶל עַמִּים זָרִים בַּמֶּרְחָק.
אֵין אִישׁ בְּתוֹכֵנוּ –
וִיהִי מְרוֹמַם-שֵׂכֶל,
וִיהִי מְבֹרַךְ-כִּשָּׁרוֹן,
וִיהִי עַלִּיז-עֲלוּמִים,
וִיהִי גִבּוֹר מַעַשׂ,
וִיהִי נֶאֱמָן בִּמְלַאכְתּוֹ –
אֲשֶׁר לֹא תִּפָּעֵם נַפְשׁוֹ
עִתִּים לְשֵׁמַע-הַיָּם,
מִמַּחֲשָׁבָה עַל דְּרִיכָה בַּיָּם,
עַל עֲתִידוֹת הַשְּׁמוּרִים לוֹ
בְּסֵתֶר חֵיק-אֱלֹהַּ.
לֹא יַקְשִׁיב קוֹל-עֻגָּב,
לֹא לִבּוֹ אֶל מַתַּן-טַבָּעוֹת,
לֹא תְּשׁוּקָתוֹ אֶל אִשָּׁה,
לֹא תִּקְוָה לוֹ בָּעוֹלָם,
אֵין בְּנִשְׁמָתוֹ בִּלְתִּי-אִם
גְּאוֹן-גַּלִּים,
וְכָל חַיָּיו גַּעְגּוּעִים –
הַמַּבִּיט לַיָּם.
מֵנֵץ חֶרֶשׁ בְּיֶרֶק,
תִּיף כָּל גִּבְעָה,
מְאִירִים שָׂדוֹת,
עֵר הַיְּקוּם.
כָּל אֵלֶּה – אַךְ צַו
לַנֶּפֶשׁ הַקְּשׁוּבָה
לְכוֹנֵן הַמִּפְרָשׂ,
לְהַטּוֹת הַשַּׂרְעַפִּים
אֶל עָצְמַת-גַּלִּים
וְכִבּוּשׁ-מֶרְחָק.
בְּכִי הַקּוּקִיָּה –
צְלִיל אַזְהָרָה;
צִפֳּרֵי-קַיִץ מְנַבְּאוֹת
עֹמֶס-וַי,
אוֹצַר-צַעַר בַּלֵּב.
אַךְ מְעַט יֵדְעוּ
הָאֱמוּנִים עֲלֵי שַׁלְוָה
מַה סֵבֶל יִשְּׂאוּ
יוֹצְאֵי-נוֹסְעֵי לַמֶּרְחָב,
מַרְחִיקֵי-הַרְחֵק מִידִידֵיהֶם.
בְּנִבְכֵי הַנְּשָׁמָה
כְּבָר נִטָּה הַקָּו;
בְּסִתְרֵי הַמַחֲשָׁבָה
גָּבְרוּ מֶרְחֲבֵי-מַיִם,
מְעוֹנוֹת-לִוְיָתָן.
נָדַד הַלֵּב
מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת-יַבֶּשֶׁת,
חָשַׁק רָב-חֵשֶׁק
בְּאַדִּירֵי-יָם.
צָוַח עוֹף-בּוֹדֵד –
וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ יִמָּשֵׁכוּ
לִנְסוֹעַ בְּדֶרֶךְ אֵין-מְסִלָּה,
דֶּרֶךְ-מָוֶת עַל פְּנֵי תְּהוֹם.
חַם חֶפְצִי
לַעֲשׂוֹת רְצוֹן-קוֹנִי
מֵחֶפְצִי בְּחַיֵּי-מָוֶת אֵלֶּה
הַנִּתָּנִים לָנוּ בַּיַּבָּשָׁה.
לֹא אֶאֲמִין כִּי בִּרְכּוֹת-הָאָרֶץ
לְעוֹלָם יַעֲמוֹדוּ.
אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה
עַד בּוֹא קֵץ
לְכָל אֶחָד יֶאֱתֶה;
זֹקֶן, חֱלִי אוֹ קֶטֶל
יְאַלֵּץ הַנְּשָׁמָה אֶל פְּרֵדָתָהּ.
חָלְפוּ יְמֵי גֵאוּת
מַמְלְכוֹת-הָאָרֶץ!
פַּסּוּ מְלָכִים וְשָׂרִים!
לֹא עוֹד יִמְנוּ
אֶשְׁכְּרֵי-זְהָבָם כְּמִקֶּדֶם.
כֹּל אֲשֶׁר גִדְּלָם וְנִשְּׂאָם,
הַשָּׁלְטָן, הַפְּאֵר וְהַזְּרוֹעַ,
נָפַל, נִשְׁבַּר,
לְלֹא שֵׁם וְשָׂרִיד.
וּשְׁפָלִים נִצָּבִים לָעַד,
יִרְשׁוּ תֵּבֵל,
בַּעֲמָלָם יְנַצֵּחוּ.