עוֹד יֵשׁ בִּשְׂדֵה מוֹאָב וִיהוּדָה,
בַּגִּלְגָּל וּבְפַדַּן-אֲרָם
מַצֵּבוֹת – אַךְ אֶבֶן גַּלְמוּדָה,
מְשָׁחוּהָ הַנְּדִיבִים בָּעָם,
מֻצָּקָה וְקָשָׁה וּגְלוּדָה
כִּבְיוֹם בּוֹ הֻתָּכָה בַּעְיָם,
שׁוֹקַעַת, חוֹלֶמֶת כְּרַפְסוֹדָה
שֶׁנִּנְעֲצָה בְּשִׂרְטוֹן בַּיָּם.
בַּחֲלוֹמָהּ: – שׁוּב פָּרְחוּ הָעִיִּים
וּבָא הָמוֹן חוֹגֵג וּלְוִיִּים
בְּקוֹל שׁוֹפָר וּמְנַעַנְעֵי-פָז.
וּבָאוּ אֶל-פְּנֵי הָאֲבָנִים
וְנִלְווּ וְאָמְרוּ הַבָּנִים:
“נִצְחוּנוּ הָאָבוֹת – דּוֹר עָז!”