קֶקֶנֶאִיז / שאול טשרניחובסקי
זכר לנשמת הסופר ברנר
עוֹד צוֹרְחִים הַנְּשָׁרִים עַל קֶקֶנֶאִיז –
אֵין זֹאת כִּי אִם עוֹדוֹ מַכְחִיל בֵּין הָרִים,
כִּי סְעִיפָיו עוֹד קוֹלְטִים אֶת שִׁירַת-הַנְּשָׁרִים
וּרְעָמִים יְתַנּוּ לוֹ אֶבְלָם בַּחֲזִיז;
כִּי אוֹמֵר הוּא שִׁירָה עִם נַחַל וּפְזִיז-
הַזְּרָמִים, בְּשִׁגְיוֹנָם בַּסַּעַר נִגָּרִים,
וִינַסֵּר בַּמָּרוֹם עִם עָבִים נִגְרָרִים,
וּכְצִפּוֹר-אַגָּדוֹת עַל קִנָּהּ – כַּזִּיז.
נָפַלְתָּ בַּנּוֹפְלִים, הוֹי נוּחָה בְּשָׁלוֹם!
עוֹד יִפְּלוּ הַנּוֹפְלִים, עוֹד יִשְׁטֹף הַדָּם…
אֲנַחְנוּ אֶת-נִסְּךָ לֹא נִגְלוֹם גָּלוֹם!
וּנְקַיֵּם חֲלוֹמוֹת לְבָבְךָ הַתָּם – – –
וְאִם יָשֹׁק יָם זוֹעֵף וְתָפוּחַ הַכְּרִית1 –
עַד יָרַע שִׁירֵנוּ לֹא נִבְגֹּד בַּבְּרִית!
1921
-
כרית – Brandung ↩