עַרְבוֹת-בָּכוּת שָׁם נִשְׁעָנוּ / שאול טשרניחובסקי
– עַרְבוֹת-בָּכוּת שָׁם נִשְׁעָנוּ,
יֵעָגֵנוּ…
כָּכָה נַעֲמוֹד גַּם אָנוּ
פַּעַם שְׁנֵינוּ:
לְלֹא עָלִים וּלְלֹא רִנָּה
מֻטֵּי עָנָף – – –
צִפּוֹרֵנוּ תַּרְחִיק קִנָּהּ –
עַל גַּב כָּנָף!
אֵי הַטְּרָפִים? אֵי הַצִּיצִים?
נָשְׂאָה רוּחַ!
הֲיָנוּדוּ לָךְ בּוּקִיצִים,
לִי אָשׁוּחַ?
הָיָה אָבִיב (אַתְּ זוֹכֶרֶת?),
זְכוּרָנִי:
רַעַם בָּא עִם עָב עוֹבֶרֶת –
וּבֵרְכָנִי…
פיכטנגרונד, 1929