רְסִיסֵי טְלָלִים קִנְּנוּ לַיְלָה / שאול טשרניחובסקי
רְסִיסֵי טְלָלִים קִנְנוּ לַיְלָה
בְּכַפְתּוֹר הַשּׁוֹשַׁנָּה,
חֶרֶס יָהֵל יֵאָסֵפוּן –
תִּקְווֹת נַפְשִׁי נַעֲנָה.
וּבַלַּיְלָה, תֹּר הַדְּמָמָה,
יְסֻבּוּנִי דּוּמָם
שְׂעִפֵּי-קֶסֶם, חֲלוֹמוֹת-אוֹרוֹת;
בֹּקֶר – וְעָבְרוּ כְּתֻמָּם.
בְּחֶזְיוֹן אֲשׁוּרֶנָּה,
אָקוּם – הִיא אֵינֶנָּה.
נַפְשִׁי מְלֵאָה גַּעְגּוּעִים,
עֵינַי לָהּ תִּכְלֶינָה.
1894