גַּן נָטַע אֱלֹהִים הַגָּן! – וְעַזְרַאִיל

הַבּוֹצֵר לוֹ! וּבְצֵל אֲבֵלֵי בְּרוֹשׁ¹ וּמֵלָה ²,

וּבָכָא³, רַב-עֳפִי, וְשַׁלֶּכֶת בְּתוּל⁴, קָמֵלָה,

וּבֵין עִשְׂבֵי-הַבָּר, שֶׁפָּשְׁטוּ עַל כָּל שְׁבִיל,

תָּנוֹמְנָה שְׁנָתָן-עַד אֶל חֲבַצְלוֹת נִיל,

בְּנוֹת גְּרוּזְיָה רְוַת-הָאוֹר וְגֶרְמַנְיָה הָעֲמֵלָה,

וּשְׁזוּפוֹת אִי-הַיָּם; וּכְהוֹן מִמְכַּר מִמֵּילָא

גַּם נִקְטְפוּ לִשְׂחוֹק וּלְתַאֲוַת גְּבִיר אֱוִיל.

וּמִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא עַתָּה לְאַחַר מוֹתָן,

וְאִם לֹא מֵעֵינֵי זָר, לֹא יִקְרָא תָוֵי שְׁמוֹתָן,

נִגֶּרֶת דִּמְעָה, לָהּ תּוֹחַלְנָה בְנוֹת הַצְּבִי?

אַלְלַהּ בְּאֶצְבָּעוֹ הוּא יְסַמֵּן: מִי לַשְּׁבִי,

וְתַחַת סַיִף קַר פְּנֵי מִי יְקַבְּצוּ פָארוּר,

וּפְנֵי מִי יִשַּׁק זוֹ שֶׁל יֹפִי מַר וְאָרוּר…

אודיסה 8.4.1921