מִן-הַגּוֹלָה לְאָחִי בְצִיּוֹן

שְׂדוֹת בָּר, נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֶרְחָב וּדְרוֹר –

הֲיֵשׁ עוֹד בָּאָרֶץ מְבֹרָך כָּמוֹךָ?

וַאֲנִי פֹה אָחִיךָ קָפָאתִי בַקֹּר,

אָנוּעַ כַּכֶּלֶב בְּאֶרֶץ נְבוֹכָה;

מְגֹרָשׁ בְּמַקְלוֹת, מְכֻלְכַּל פֵּרוֹרִים,

נֶעֱזָב וְנִשְׁכָּח מִלֵּב וּמֵאֵל.

הַאֻמְנָם שָׁכַחְתָּ אֶת-טַעַם הַמְּרוֹרִים,

שֶׁיַּחְדָּו אָכַלְנוּ בְּגָלוּת הַחֵל?

גַּם-עַתָּה עוֹד הִנְנִי תֹּעֶה כַּצֹּאן,

אֶת-גִּזִּי, אֶת-חֲלָבִי וּבְשָׂרִי יִקָּחוּ,

וְשֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ לֹא-יֹאמַר עוֹד הוֹן,

עוֹד יִסְגֹּר עָלַי מִרְעֶה כָרִים וָאָחוּ;

לֹא-נֶחְקַר עֲדֶנָּה אִם-יֵשׁ קֵבָה רְעֵבָה

בְּבִטְנִי הָרֵיקָה, אִם-גַּם אֲנִי אִישׁ.

לְפִי-שָׁעָה אֲנַשֵּׁם וְאֶרְעַב בִּגְנֵבָה,

אֶתְפַּרְנֵס כַּכֶּלֶב שְׂבַע קָלוֹן וָרִישׁ.

וְאַתָּה – הַמְאֻשָּׁר! לְךָ מֶרְחָב מִסָּבִיב,

דֵּי אַוֵּר לִנְשִׁימָה, דֵּי שֶׁמֶשׁ, דֵּי צֵל.

אִם-תַּעֲבֹד קָשֶׁה – הוֹי, אָחִי הֶחָבִיב!

לַעֲבֹד וְלִסְבֹּל צִוָּנוּ גַם-אֵל.

לֹא תִזְרַע אֶל-קוֹצִים, לֹא תִיגַע לָרִיק,

עוֹד תִּרְאֶה עֵת יִגְמַל עֲמָלְךָ וְרָבָה;

עוֹד יִבְעַר יִתְלַקַּח כַּלַּפִּיד הַזִּיק

צָפַנְתָּ בִלְבָבְךָ בְּצֵאתְךָ נְדָבָה.

הֵן זֶרַע יְשָׁרִים לֹא-יֹאבַד בַּצִּיָּה –

וַאֲנִי אֶזְרֶה כֹחִי לָרוּחַ, וּכְמוֹץ

יְסֹעַר פָּעֳלִי אֶל אֶרֶץ שְׁאִיָּה;

אֵל אֵרַר אַדְמָתִי לַצְמִיחַ לִי קוֹץ.

כָּל-יָמַי אָנוּעַ, אֲשׁוֹטֵט, אֲשׁוֹטֵט,

אֶלָּחֵם בִּצְלָלִים וְאֶבְנֶה בַחוֹל;

כִּצְנִינִים הָיִיתִי לִשְׁכֵנַי, וּלְשׁוֹטֵט

בְּעֵינֵי מְשַׂנְאַי, עַל-נַפְשִׁי לָעֹל.

לְפָנִים אָהַבְתִּי צָרוֹתַי, וּבְתֹם

לְבָבִי הִצְדַּקְתִּי אֶת-שֵׁבֶט מוּסָרִי;

קָרָאתִי לִדְמָעוֹת, קִדַּשְׁתִּי יוֹם צוֹם –

וָאֶפְשֹׁט בִּמְנוּחָה לַשַּׂכִּין צַוָּארִי;

אַךְ עַתָּה, אֲהָהּ, אֵין בִּי אֵמוּן נְעוּרַי,

נוֹאַשְׁתִּי מֵרַחֲמִים, מִבְטַחִי בֵּית עָשׁ;

חָדַלְתִּי, יְדִידִי, מֵחַבֵּב יִסּוּרַי,

כִּי מָאַס גַּם-אֵלִי אֶת-מִשְׁפַּט הָרָשׁ.

אֵין תַּכְלִית לִנְדוּדַי, אֵין קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,

סָר צֵל אֱלֹהִים, סָרָה רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה,

גַּם-בִּכְיִי לֹא הוּא, גַּם תַּחֲנוּנַי לֹא-הֵם –

אֶתְחַנֵּן וְאֵבְךְּ – כִּי מַכָּתִי אֲנוּשָׁה.

אֶתְחַנֵּן כַּנּוֹאָשׁ וְאֵבְךְּ מִלֵּב קַר,

אֵאָנַח מִלֵּב מָלֵא אֵפֶר וָבֹשֶׁת;

וְאֵבְךְּ – אַף אִם-אֵדַע כִּי-דִמְעִי כִּמְטַר

שְׁמֵי בַרְזֶל בַּצִּיּוֹת עַל-אֶרֶץ נְחֹשֶת.

אַגָּדוֹת נוֹשָׁנוֹת נַשּׁוּנִי עֲמַלִי,

בַּחֲלוֹמוֹת וּמְשָׁלִים יִשַּׁנְתִּי הַכְּאֵב,

אַךְ-עַתָּה בָּא רוּחַ וַיִּשָּׂא מְשָׁלִי,

וַיָּגָז אֶת-חֲלוֹמִי – וּמְלֵא רִיק הַלֵּב.

“כֹּף רֹאשְׁךָ! שָׂא עֹל!” – עַל-שֵׁם מָה? עַל-שֵׁם מִי?

מָה אוֹעִיל כִּי-אֶסְבֹּל? מִי יִרְצֶה קָרְבָּנִי?

הוֹי, קִרְאוּ לִי דְרוֹר וַאֲגַדְּלָה אֶת-שְׁמִי,

אַגְדִּילָה מַעֲשָׂי, אֲקוֹמֵם חֻרְבָּנִי.

כָּעָם גְּבוּרָתִי, גַּם-בִּי דֵּי אֱיָל!

הוֹצִיאוּ לַמֶּרְחָב אֶת-כֹּחִי הַכָּלוּא;

מֵרֵיחַ הַשָּׂדֶה יַפְרִיח עַם דָּל,

כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה עַצְמוֹתַי שֶׁבָּלוּ.

הַכַּרְמֶל, הַשָּׁרוֹן גְּדֵלוּנִי מֵאָז,

וּבְשַׁד יָזוּב חָלָב יַלְדוּתִי פִנֵּקוּ,

שִׂיא הַרְרֵי עוֹלָם שָׂמַנִי עַם-עָז,

הָרוּחוֹת הַטְּהוֹרוֹת עַצְמוֹתַי חִזֵּקוּ.

מִמְּרוֹם הָרֵי לְבוֹנָה, מֵרֹאשׁ גִּבְעוֹת מֹר

גַּם-זֶרַע אֲדֹנָי לִצְדָקָה זָרָעתִּי,

וּבְקוֹל חֲצֹצְרַת תְּרוּעָה הַמְחַצְצֵר “דְּרוֹר!”

הִרְעַשְׁתִּי הַלְּבָנוֹן וַאֲרָזָיו זִעְזָעְתִּי –

אַיֶּךָּ, יוֹם קֵיצִי? אַיֶּךָּ, אֲבִיבִי?

מַדּוּעַ לֹא תַבִּיט הַשֶּׁמֶשׁ אֵלָי?

רַק-קֹר, עָבֵי חֹרֶף… הֲתִרְאֶה, חֲבִיבִי,

אֶת-סִדְרֵי בְרֵאשִׁית מִשְׁתַּנִּים עָלָי?

אֵין תִּקְוָה פֹה, אָחִי, כְּבָר כָּלָה הַקֵּץ,

פַּס חֶסֶד אֱלֹהַּ, בַּל-יַעַשׂ יְשׁוּעוֹת;

אֵין תִּקְוָה לַיּוֹנָה בְּצִפָּרְנֵי הַנֵּץ –

וְעַתָּה שְׁתֵּי עֵינַי מִזְרָחָה נְשׂוּאוֹת;

עוֹד טֶרֶם אָבִינָה מַה-יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָי –

וְנַפְשִׁי כַּצִּפּוֹר בַּהֲרִיחָה יוֹם דְּרוֹר.

זֹה מַשְׂאַת כָּל-נַפְשִׁי, זֹה תִּקְוַת תִּקְוֹתָי,

יְרֵחִי וְשִׁמְשִׁי הַיּוֹצְקִים בִּי אוֹר;

זֶה כּוֹכַב הַזָּהָב, זֶה עַמּוּד הָאֵשׁ,

הַמְּאִירִים אֶת-דַּרְכִּי, מַגִּיהִים אֶת-לֵילִי;

זֶה קוֹל הַמְנַחֲמֵנִי וְלֹחֵשׁ לִי: יֵשׁ

לִי תִקְוָה, לֹא-אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵאֵלִי.

וּכְבָר עֵינַי רֹאוֹת הַצִּצִּים הָרַכִּים,

הַצּוֹמְחִים כַּתִּקְוָה בְּנֶפֶשׁ כָּל-חָי.

לְקַוֹּת אֶחְפֹּצָה, וְאַשְׁרֵי הַמְחַכִּים –

עֲבֹד וּסְבֹל, אָחִי, בְּשֵׁם אֲדֹנָי!

אלול, תרנ"ד.