(על ספר “מסתרי פריז”)
עוּרִי נָא עוּרִי, שָׂפָה עִבְרִיָּה,
מִקִּבְרֵי צִיּוֹן, מִמְּעָרוֹת צִיָּה!
אַלְמָנַת סוֹפְרִים עֲזוּבַת בָּנַיִךְ!
מִנְעִי מִנְּהִי קוֹלֵךְ, מִבְּכִי עֵינַיִךְ!
הַיָּשֵׁן בִּנְשִׁיָּה לֹא בִּכְיֵךְ יַעֲלֶנּוּ,
שָׁם מֵתֵךְ יִחְיֶה – פֹּה גִינְצְבּוּרְג אֵינֶנּוּ!
אֵל שִׁמְשֵֹךְ כִּי בָא אַל נָא עוֹד תֶּאֱנָחִי!
הֵן כּוֹכָב דּוֹרֵךְ אַחֲרָיו לוֹ תִּשְׂמָחִי!
שׁוּבִי נָא, הִנָּחֲמִי אִתָּנוּ יַחַד
וּלְמִסְתְּרֵי פָּרִיז יִרְחַב לֵב וּפָחַד!
לוֹ עַמִּים כֻּלָּם נוֹרָאוֹת נִפְלָאוּ,
לוֹ יִתַּר כָּל לֵב – עֵינַיִם יִדְמָעוּ!
וּמְבִינֵי טַעַם, כָּל יוֹדְעֵי חִין עֵרֶךְ,
עָלָיו נָשַׁמּוּ, לוֹ כָּרְעוּ בֶּרֶךְ!
אֵרוֹפָּה כֻּלָּהּ יָמָּה וּמִזְרָחָה
לִקְרַאת אֵיזֶ’ן סִי חָרְדָה אַף שָׂמָחָה –
וּלְצָרְפָת אָמְרָה: זֶה יֻלַּד בָּהּ גָּבֶר!
כִּי הוּא הוּקַם עָל עַל כָּל חוֹבְרֵי חָבֶר!
הוּא נֶפֶשׁ אָדָם נִתַּח לִנְתָחֶיהָ
וּבְרָשָׁע וּבְתָם גִּלָּה מַצְפּוּנֶיהָ!
כָּל סָתוּם, כָּל חָתוּם בָּהּ – הוּא הוֹדִיעַ:
אֶת לֹא שָּעַר כָּל נֶפֶשׁ – הוּא הִשְׁמִיעַ!
פַּלָּצוּת וַעֲלִיצוּת פֹּה יִתְנוֹדָדוּ! –
הַקּוֹרְאִים, פֹּה שָׂשִׂים פֹּה יִתְלַכָּדוּ! –
כֶּרֶם קָדְשֵׁךְ שׁוּרִי, אֵם לֹא רֻחָמָה!
הֵן מַטַּע חֵן זֶה נָטוּעַ גַּם שָׁמָּה!
אַךְ מַה זֶּה חָרַדְתְּ? מָה אָחוֹר תִּסּוֹגִי?
מַה מִסֵּפֶר זֶה תִּנּוֹעִי תִּמּוֹגִי?
מַה תִּבְחַל נַפְשֵׁךְ בּוֹ? מָה רֹאשׁ תָּנִיעִי?
“יַלְדֵי נָכְרִים אֵלֶּה – לֹא לִי!” תַּבִּיעִי –
לֹא, אֵם כָּל קֹדֶשׁ! אֵם כָּל אִמְרֵי שֶּפֶר!
לִבְנֵךְ וּלְבֶן עַמֵּךְ הוּא זֶה הַסֵּפֶר!
הֲטֶרֶם תֵּדְעִי אֶת שׁוּלְמַן סוֹפְרֵנוּ
כִּי מִנְּעוּרָיו כָּאֵם כִּבְּדֵךְ בֵּינֵינוּ!
כִּי הִגְדִּיל בָּךְ עֵצָה, הִפְלִיא טוּב טַעַם!
וַיַּרְנֵן לִבָּתֵךְ בִּנְאֻמֵי נֹעַם!
קַדְמוּתֵךְ לֹא שִׁנָּה, הוֹד עֲלוּמַיִךְ
לֹא בַּעֲדִי זָר יִפֵּךְ, בַּפּוּךְ עֵינַיִךְ.
כָּל מֵבִין טַעְמֵךְ, כָּל קוֹרֵא סִפְרֵהוּ,
קוֹל קוֹרֵא בַקֹּדֶשׁ תַּקְשֵׁב אָזְנֵהוּ!
"מֶה הַפְּלָאוֹת – יִשְׁאַל – פֹּה תִּבָּרֶאנָה?
הַשְׂפַת עֵבֶר מֵתָה חַיָּה עוֹדֶנָּה?
הֵן פֹּה הַנְּעוּרִים כַּנֶּשֶׁר חִדֵּשָׁה
וַתִּפְרַח וַתִּיף אַחֲרֵי כִּי יָבֵשָׁה!"
עַתָּה סֵפֶר זֶה אֶל לִבֵּךְ הַגִּישִׁי,
עַתָּה תִנְהָרִי וּבְחֵן נִיבוֹ שִׂישִׂי!
וּמְחִי עֶצֶב מִלֵּב, דִּמְעָה מֵעָיִן,
וּקְחִי נִחוּמִים עַל גִּינְצְבּוּרְג כִּי אָיִן!
עַתָּה עוּרִי נָא! עוּרִי! שִׁכְחִי נֶהִי!
וּבִמְקוֹם גִּינְצְבּוּרְג שׁוּלְמַן לָךְ יֶהִי! –
וּרְאִי גַם מַה דִּבֶּר פֹּה רֹאשׁ אֹהֲבָיִךְ
אָבִי, הַשָּׁר לָךְ בִּשְׂפַת מִקְדָּשָׁיִךְ!