לְלֹא גְבוּרָה / יחיאל מר

…כִּי אֵין גְּבוּרָה בַּנֶּפֶשׁ פְּנִימָה – –

תִּינוֹקוֹת יְרֵאִים לְקוֹל נְקִישָׁה,

בְּבוֹא הַמְּצוּקוֹת נֹאחַז בְּיַד אִמָּא,

בְּבוֹא הַלֵּילוֹת בְּחֵיק אִשָּׁה,

עֲצוּמֵי-עֵינַיִם בִּפְנֵי הַבְּלִימָה;

בְּעָרְמַת יְלָדִים תְּמִימָה.

וְשַׁחַר לְדֶרֶךְ רַבָּה נַשְׁכִּימָה –

נְתִיבַת-סַכָּנוֹת, הֲרַת-אֲסוֹנוֹת,

לְלֹא גְבוּרָה בַּנֶּפֶשׁ פְּנִימָה!

צֻוֵּינוּ לָלֶכֶת, לִירֹא וְלִרְעֹד,

בַּעֲבוּר מְעַט אוֹר וַאֲוִיר לִנְשִׁימָה

נֹאחַז בַּחַיִּים וְנִרְצֶה בָּם מְאֹד!

פּוֹחֲדִים וְנוֹשְׁמִים לְלֹא כְּלִמָּה

בְּעוֹלַם תְּהוֹמוֹת וּפְסָגוֹת…

בְּנָפְלֵנוּ בְּצָהֳרֵי צַעַד קָדִימָה,

שְׁבוּרִים מִמַּכַּת הָאוֹרֵב הַגָּדוֹל –

יְפַלַּח לְבָבֵנוּ כְּאֵב – כִּי הִקְדִּימָה!

מֵעַרְפִלֵּי הַגְּוִיעָה, קָרוֹב וְכָחֹל

הַשַּׁחַק – גָּלוּי וְתָלוּי בְּדִמְעָה…

וְנִרְצֶה עוֹד לָדַעַת, לָשֵׂאת עוֹד בָּעֹל

עַד עַרְבִית יוֹמֵנוּ הַמַּאְדִּימָה…

וְלִחְיוֹת, וְלִחְיוֹת וְלִחְיוֹת עִם הַכֹּל!

עִם הַפַּחַד בַּנֶּפֶשׁ פְּנִימָה!