שָׁמַעְתִּי: הַחֲמוֹר בּוֹעֵט,
כִּי הוּא חֲמוֹר – לֹא אִישׁ נָאוֹר.
הַיּוֹם, בְעָבְרִי בִּרְחוֹב שָׁקֵט,
רָאִיתִי אִישׁ בּוֹעֵט חֲמוֹר!
הַחֲמוֹר – עָנָו, שַׁתְקָן,
קִבֵּל עָלָיו אֶת גְּזַר-הַדִּין:
הוֹרִיד רֹאשׁ-קְטִיפָה לָבָן,
הִזִּיל כְּאֵב מֵעֵינֵי-חִין,
וְזָז הַצִּדָּה מְעַט בַּכְּבִישׁ, –
מִי חָכָם לִי יִפְתֹּר:
כְּשֶׁחֲמוֹר נִבְעָט בְּרֶגֶל אִישׁ,
מִי הָאִישׁ וִּמי הַחֲמוֹר?