לוגו
מֵחֶזְיוֹנוֹת נְבִיא-הַשֶּׁקֶר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

I    🔗

וְלַנְּבִיאִים כֹּה אָמַר אֱלֹהִים אֱלֹהַי:

אֲמַרְתֶּם: נִבֵּאנוּ לָאֱמֶת –

וְהָיָה הַזֶּרַע זְרַעְתֶּם לְסָס,

וְאָכַל אֶת עַמִּי עַד תֶּמֶס.


הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם יַחֲלִישׁוּ הָעָם,

יַכְבִּידוּ אֶת עֻלּוֹ לְרָדְפוֹ;

אֲשֶׁר אִם יָקוּם בְּפָנָיו הַזְּבוּב –

וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ לְהָדְפוֹ.


וְהָיָה מִשֻּׂמּוֹ אֶת עֵינָיו אֶל עָל,

וּבְעַנְנֵי-שְׁמַיָּא בִּטְחוֹנוֹ,

וְהָיְתָה נַחֲלָתוֹ מוֹרָשָׁה לַצָּר,

וְשַׁח מִנִּי אָדָם בְּאֵין אוֹנוֹ,


וְקָמוּ מִקִּרְבּוֹ מַרְחִיבֵי הַדָּת

לְהוֹסִיף עוֹד פֶּרֶץ עַל פָּרֶץ,

וְנוֹשְׂאֵי-תוֹרַתְכֶם – כִּי חָלַק הָעָם –

יִתְנַשְּׂאוּ עַל “עַמֵּי-הָאָרֶץ”.


וּבְיוֹם יַעֲמֹד עַמִּי עַל נַפְשׁוֹ, וְהַצָּר

כִּי יִפְרֹשׂ אֶת יָדוֹ נוֹרָאָה,

הַנִּשְׁבָּעִים בְּשִׁמְכֶם יֶהֶרְסוּ הָעִיר,

יְדֵיהֶם יָמִיטוּ הָרָעָה.


וְהָיְתָה בָּם חֶרֶב הָאוֹיֵב בַּיּוֹם,

וְיַד אִישׁ בְּאָחִיו בַּלָּיִל,

וּמְכוֹנְנֵי מַלְכוּת-שָׁמַיִם וְעָל

יְרַפּוּ יְדֵי אִישׁ-הֶחָיִל.


וּבְאַחְרִית הַיָּמִים זֶה יִהְיֶה הַדּוֹר

הַקָּם לָכֶם, בְּשִׁמְכֶם מִתְיַמֵּר:

כָּל נֶפֶשׁ שְׁפָלָה, וְלֵב אַרְנֶבֶת הַלֵּב,

שְׁבִיב הַתִּקְוָה בּוֹ הוֹלֵךְ וְגוֹמֵר.


וְיָמִים עוֹד נִצְפְּנוּ בְּעַרְפִלֵּי הָעֵת,

וְאָמְרָה בַּת-עַמְּךָ תּוֹלָעַת:

“שָׁפַר עָלַי חֶלְקִי וּמְנַת כֶּלֶב חַי”,

בְּשִׁפְלוּתָהּ כִּי אֵינָהּ יוֹדָעַת.


הֶהָיְתָה בָאָרֶץ, אִם נִשְׁמַע כָּזֹאת

לְמִיּוֹם קֹרַץ אָדָם מֵחֹמֶר?!

לַבֵּן הַמִּשְׁתַּקֵּעַ בְּאַרְצוֹ: "חֲדָל

מִטַּמֵּא הָאָרֶץ!" יֵאָמֵר.


וְעוֹד זֹאת אֲנִי עוֹשֶׂה – נְאֻם אֲדֹנָי –

וְשָׁפַכְתִּי מֵרוּחֲכֶם אַתֶּם

עַל רַחֲבֵי הָאָרֶץ עַד אִיֵּי הַיָּם

עַל אָדָם וְגוֹי לֹא יְדַעְתֶּם.


וְגָדַל וְנִשָּׂא שֵׁם אֱלֹהִים,

וְנִכְנַע גְּאוֹן מְלָכִים לְפָנָיו.

בִּשְׁמוֹ תִּקְבֹּר חַיִּים אֶת בִּתָּהּ הָאֵם.

וְאָב שִׁחֵת רַחֲמָיו מִבָּנָיו.


וְעֵקֶב הַעֲרִיצְכֶם אֶת שֵׁם אֲדֹנָי

וְאֶת פָּעֳלֵי-אֵל לֹא רְאִיתֶם,

וְהָיָה מְשׂוֹשְׂכֶם הַמָּוֶת וְהַבּוֹר,

וְהַחַיִּים וְהָאוֹר לֹא אֲבִיתֶם,


וְהָיְתָה יַד אָדָם בָּאָדָם לְרַע,

וְנִקְּשָׁה מִבַּרְזֶל לֶב גָּבֶר;

מִתּוֹעֲבַת פָּעֳלוֹ יֶחֱוַר הַצֵּל,

וְיִזְדַּעֲזַע שׁוֹכֵן הַקָּבֶר.


וְזָנְתָה הָאָרֶץ וְנִמְלְאָה דָם,

כַּמַּיִם הַמְּכַסִּים לְאוֹקְיָנוֹס,

אֲשֶׁר אִם תָּקוּץ בָּהּ נֶפֶשׁ הַתָּם

וְאָמְרָה לִבְרֹחַ – וְאֵין מָנוֹס.


וְשָׁפְכוּ מֶמְשַלְתָּם הַמָּוֶת וְהַבּוֹר,

וִיצוּרִים, חֶזְיוֹנוֹת הַבַּדִים – – –

עַד אִם יְבֻלַּע הַחֹשֶׁךְ וְגָבַר הָאוֹר.

וְעוֹד חָזוֹן לְמוֹעֵד-מוֹעֲדִים – – –


 

II    🔗

בִּשְׁלֹשָׁה פְּלָגִים זִרְמֵי מַיִם

אֶת לְאֻמִּים נִשְׁפָּט אֲדֹנָי,

בִּשְׁלֹשָׁה פְּלָגִים יִמַח כָּל חַטֹּאתָם,

וּנְתִיב לָאָדָם יֵט וָחָי.


זְכָר יְמֵי נֹחַ כִּי גָבְרוּ הַמָּיִם:

עוֹרְקֵי גֻּלַּת הָאָרֶץ נִבְקָעוּ,

נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם מִמָּרוֹם,

יַמִּים וַאֲפִיקִים אָז צָבוּ וְגָאוּ.

חַי אֲדֹנָי אִם לֹא כִּימֵי נֹחַ

יִהְיֶה יוֹם פִּדְיוֹם לְגוֹי וּפְקַח-קוֹחַ.

וְעָלָה הַזֶּרֶם הָאֶחָד, וְהֵצִיף,

וְחָלַף וְגָבַהּ עַד תַּאֲוַת גְּבָעוֹת,

וְעָבַר עַל קָדְקֳדֵי הָרִים – וִיכֻסּוּ,

וְגָבַר עַל עֹפֶל וּבָמוֹת נִשָּׂאוֹת.

וְהָיָה הַזֶּרֶם גַּל נִגְרָשׁ וְעָכוּר,

וְהִשְׁקָה הָאָרֶץ וַחֲלוּלֵי תְּהוֹם-רַבָּה

לְהַשְׁקוֹת וּלְהַרְווֹת גַּם פִּגְרֵי רִאשׁוֹנִים

וִישֵׁנִים מֵעוֹלָם בְּעַבְדוּתָם יִרְקָבוּ,

שׁוֹמְמוֹת לְאֻמִּים וְשֵׁבֶט כִּי גָמַר, –

גַּל הַמַּשְׂטֵמָה לְגַל זֶה יֵאָמַר.

כָּל שׁוֹתֶה אוֹתוֹ יִצְמָא לִנְקָמָה,

עָרָיו וּמְשַׂנְּאָיו לַצְמִית, לַכְרִיעַ,

מִשְׁנֵה סַם חַיִּים יְפַכֶּה בִּשְׁרִירָיו;

וְיָקוּם כָּל אוֹבֵד וְעַל אוֹיְבָיו יָרִיעַ.

בְּלַהֲבוֹת הַנְּקָמָה יֶחֶרְדוּ בַדֵּימוֹ,

וּמִשְׁפְּחוֹת-דֵּרָאוֹן פַּלָּצוּת תְּבַעֲתֵמוֹ.


וְגָבַר הַזֶּרֶם הַשֵּׁנִי – גַּל חֵרוּת.

מֵימָיו מֵי-כֶּסֶף, כִּיפִי אֶגְלֵי טְלָלִים

לִפְנֵי צֵאת שֶׁמֶשׁ, וּכְעֵין גַּלֵּי עֵדֶן

בְּנֹגַהּ הַצְּפִירָה עַל אַשְׁדּוֹת הַנְּחָלִים.

אָז יַעַל שְׁאוֹן כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל וְרַעַם

זִקֵּי הַנְּחֹשֶׁת מִכָּל כַּנְפֵי-אָרֶץ,

וְהָיָה כָּל שׁוֹמְעָם – וְלָבַשׁ חֲרָדוֹת,

צְלָלִים יֶחֱוָרוּ יוֹם כָּל בּוֹ יֵחָרֶץ;

דּוֹרוֹת עֲבָדִים, כָּל זֶרַע הַבָּשְׁנָה,

יִפְרְקוּ כַבְלֵי עַבְדוּתָם עֲלֵיהֶם

כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל – יַשְׁלִיכוּם חֳמָרִים,

וַהֲמִית הַמַּתֶּכֶת כִּי תַּחְדֹּר בַּקְּבָרִים,

וְשָׁמְעוּ, וְקָמוּ, וְעָלוּ וְעָמְדוּ

מִשְׁפְּחוֹת אֲדָמָה עֲדֶן לֹא נֻקָּמוּ,

שָׁפָל וְנִבְזֶה, הַשַּׁח וְהַצָּעִיר,

לִפְרֹק רַתּוּקוֹת הַבַּרְזֶל בָּם נָמוּ;

מָרֵק יְמָרְקוּ מֵעַל פְּנֵי גַרְמֵיהֶם

בַּהֲרוֹת הַחֲלֻדָּה, כָּל רָשְׁמֵי כַבְלֵיהֶם,

וּפְרָקוּם וּשְׁטָחוּם לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

לִהְיוֹת קְלוֹן דּוֹרוֹת לַמֵּץ וְלֶעָרִיצִים.

וְהָיָה צְלִיל הַזִּקִּים וּמַשַּׁק הַנְּחֹשֶׁת

לְרוֹמֵס, לַצָּר וּלְכָל בֵּית הַפָּרִיצִים,

כִּשְׁרִיקַת הַבְּרִיחַ לַבָּא בֵּית-הָאֲסוּרִים

וְכִצְלִיל הַמַּאֲכֶלֶת לָאִישׁ רְגָעָיו סְפוּרִים.


וְהָיָה הַזֶּרֶם הַשְּׁלִישִׁי כַּרְבִיבִים

לָאָחוּ, וְכִסְפִיחַ הַיְאוֹר לִפְנֵי קַיִץ,

אֲשֶׁר אִם שָׁטַף וְחָלַף וְהֵעִיר

שְתִילֵי הַכֶּרֶם וּנְטַע יַעֲרוֹת חַיִץ.

צֶמַח וְצֶמַח וּפְרָחָיו וּפִרְיוֹ,

שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט בְּנֵי חוֹרִים יִפְרָחוּ,

יְשַׂגְשְׂגוּ כֻּלָּם בְּרִבְבוֹת צִבְעֵיהֶם,

חוֹנִים שַׁאֲנַנִּים עַל אַלְפֵי דִגְלֵיהֶם,

אִישׁ אִישׁ בְּתוֹךְ עַמּוֹ חָפְשִׁי כַּלָּבִיא,

כָּעֵץ עַל אַדְמָתוֹ וְכִפְרֻדָּה עַל תַּלְמָהּ, –

זֶה מִשְׁפַּט הַזֶּרֶם הַשְּׁלִישִׁי תִּרְאֶנּוּ,

וְקֹרָא לוֹ שֵׁם פִּי יָהּ יִקֳּבֶנּוּ – – –


 

III    🔗

לֹא אֵל נֵכָר הוּא לִי – וּבָנִיתִי לוֹ גָב!

כִּי מִלִּבִּי בָּא לִמְלֹךְ – וַיְהִי לִי.

עוֹד בְּאִבִּי אָנֹכִי, וַיִּמְתַּח הַקָּו

לִהְיוֹת מַבְדִיל בֵּינִי וּבְנֵי-גִילִי.


וּבְפִי אִמִּי שָׂם שִׁירָה חוֹדֶרֶת לַלֵּב

לְשַׁעֲשֵׁעַ הַיּוֹנֵק בָּעֲרִיסָה,

שִׁיר בֶּן-חוֹרִים, כְּצִפּוֹר בָּעֲרָבָה וְכִזְאֵב –

הֵן הִיא שִׁירַת הַחַיִּים וַהֲמִיתָהּ.


וַיְהִי לִי, וַיְהִי בִי תָמִיד יוֹמָם וָלֵיל,

וּבִשְׂעִפִּים בַּחֲלוֹם עַל מִשְׁכָּבִי;

וּבִכְנָפָיו הַנֶּחְפּוֹת אוֹר-עוֹלָם וָגִיל

הֵנִיס פַּחַד אֵל אֱלֹהֵי אָבִי.


 

IV    🔗

וְכִי תִשְׁאֲלוּ לִי לֵאלֹהִים אֱלֹהָי:

“אֵיפֹה הוּא וְנַעַבְדֶנּוּ בִרְנָנָה?”

– פֹּה בָאָרֶץ גַּם הוּא, וְהַשָּׁמַיִם לֹא לוֹ,

וְהָאָרֶץ לָאָדָם נְתָנָהּ.


אִילָן נָאֶה, נִיר נָאֶה – דְּמוּת-צַלְמוֹ גַּם בָּם,

וְעַל כָּל הַר גָּבוֹהַּ יִתְעַלֵּם;

מָקוֹם בּוֹ רֶגֶשׁ-הַחַיִּים, בָּשָׂר וָדָם,

בַּצּוֹמֵחַ וּבְדוֹמֵם יִתְגַּלֵּם.


וּמִשְׁפַּחְתּוֹ – כָּל יֵשׁ: הָאַיָּלָה וְהַצָּב,

וְהַשִּׂיחַ וְעָב הֲרַת-רְעָמִים;

כִּי לֹא אֵל-רוּחוֹת הוּא, – אֱלוֹהּ הַלֵּבָב,

זֶה שְׁמוֹ וְזֶה זִכְרוֹ לְעוֹלָמִים.

הידלברג