[אֶרֶץ – שָׁמַיִם מְכַסִּים לָהּ] / שאול טשרניחובסקי

אֶרֶץ – שָׁמַיִם מְכַסִּים לָהּ – טַלִּית כֻּלָּהּ תְּכֵלֶת,

שֶׁמֶש יוֹקֶדֶת וּשְׁרַב חַמְשִׂינִים בִּכְנָפֶיהָ,

טֶרֶשׁ עַל טֶרֶשׁ… הָרִים – עוֹר שֶׁל לַיִשׁ עָלֶיהָ,

יַעַל הַזַּיִת – עַקְשָׁן בֶּן קַרְקַע מְשַׁכֶּלֶת.

יֵשׁ לְרַכֵּךְ בָּהּ כָּל צַעַד קַרְקַע, גּוּשׁ כָּל סֶלַע,

יֵשׁ בָּהּ לִקְרוֹעַ מֵרֶכֶס מַטְלִית נוֹף זָרוּעַ,

יֶזַע תַּשְקִיעַ בָּהּ – יַעַל כְּנֶגְדְּךָ מַבּוּעַ,

רֶגַע… כָּל רֶגַע! נָכוֹן לְךָ שֹׁד, נָכוֹן צֶלַע.

כְּלוּם לֹא תָּבִינוּ הַמְּחִיר בָּהּ יִתְּנוּ חוֹבְבֶיהָ?

כְּלוּם לֹא תַּבְחִינוּ בֵּין פֶּרֶא מִדְבָּר וּלְשׁוֹשֶׁלֶת?

אֶרֶץ – שָׁמֶיהָ מְכַסִּים לָהּ טַלִּית כֻּלָּהּ תְּכֵלֶת,

שֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת חֲרוֹן חַמְשִׂינִים בִּכְנָפֶיהָ.

 

תל-אביב, מוצאי יום כפור, תרצ"ט 1939    🔗