לוגו
עַמֵּךְ טוֹבְעִים בַּדָּם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

עַמֵּךְ טוֹבְעִים בַּדָּם, וְאַתְּ אוֹמֶרֶת שִׁירָה!

וְשֶׁמֶש שֶׁל טֵבֵת מִתּוֹךְ חִיּוּךְ מַבְכִּירָה

אֶל כַּר עֲרִיסָתוֹ שֶׁל רַךְ בְּכוֹר וְנִמּוֹל:

יֵשׁ אֹשֶׁר לֹא מִכָּאן וְאֵין מָחָר, וְאֵין תְּמוֹל…

נִתְלֵית בְּמַכְחַלִּים, וּמִלְּטִיפוֹת זְהָבָהּ

לַמְּבֹרָכִים מֵאֵל וּלְאִישׁ פִּיו אֵל קָבָה,

בְּעִנְבְּרֵי שְׁקִיעָה וְעִם שַׁחַר-אוֹר מְאָדָּם,

לָנָה בְּעַנְפֵי הָדָר, שָׂמָה בַּפָּז הוֹדָם.


הַיָּם – קֻבַּעַת אוֹר, קֻבַּעַת שֶׁל עֲנָקִים,

הַיָּם מַלֶּשֶׁת1 תּוֹךְ יַרְקָם שֶל מַעֲמַקִּים.

הַאִם יִפְקֹד הַיּוֹם סְגֻלּוֹת כָּל-הַמַּחְמַדִּים

לָזוּן עֵינָיו בִּצְחוֹק תַּרְשִׁישׁ2 וְאִזְמָרַגְדִּים,

בְּזִיקֵי הַסַּפִּירִים, בַּעֲרֵמוֹת פָּרוּזִים3,

אוֹרוֹת מִקֶּדֶם-אוֹר, שְׁבִיבֵי-עוֹלָם גְּנוּזִים?

וּבַעֲבוֹר עָנָן קַל-אֵבֶר חוֹבְבֵי מָרוֹם

יוּעַם יוּעַב, עָלָיו סִגְלָה חִוֶּרֶת תִּקְרוֹם.


קָדִימָה קַו-הָהָר, זוֹעֵם וּכְחַלְחַלִּי…

אֲנִי יוֹדֵעַ שִׁיר, הַשִׁיר יָפֶה, וְאַךְ לִי:

תָּרֹג-זְהַבְהַב וַרְדִּי, כָּעוֹר אֲשֶׁר לַנְּמֵרִים

מִטֶּרֶם בְּרֵאשִׁית, הָפְכוּ הָיוּ פֹּה הָרִים.

גַּם זַעֲמָם קוֹפֵא, הַזַּעַם לֹא עוֹד נֻקָּם,

אֶל גַּחֲרֵי קְדוּמִים הוּטַל קוֹלָם זֶה הַנָּם.


כּוֹכָבַיִךְ – שְׁמָשׁוֹת זְעִירִים, בְּיָד נְדִיבָה

זָרְעוּ עַל שְׂדֵה קְטִיפָה שֶׁל יַקִּינְטוֹן שֶׁכָּבָה.

כּוֹכָבַיִךְ – שְׁמָשׁוֹת, הַלַּיְלָה הוּא יַעַנְדֵן

זֵר אוֹר לְשִׂיא הָהָר, עֲנָק לְלֶב-הַיַּרְדֵּן.

תִּלֵּי חָרְבוֹת-עוֹלָם עָלַיִךְ בְּיַתְמוּתָם,

אֵין פָּלָטִין מְלָכִים מָלֵא שִׁירָה כְּמוֹתָם!

וּמִי יָשִׁיר שִׁירַת כָּל-גּוּשׁ וְכָל – “חֲנִיתָה”,

אֲשֶׁר כָּלְלוּ גְּבוּרָה אֵין כֹּחַ לַהֲמִיתָהּ?


יִפְצֶה הַיָּם אֶת פִּיו, בֶּחֳרָבָה בָּהּ לִגְעֹר,

יָקוּם מִשְׁבָּר אֶחָד עַד סֻלָּמָהּ זֶה שֶׁל צוֹר;

תִּדּוֹר מֵאוֹר חַמָּה, בַּעֲרִיפֶיהָ תֶּחְוַר;

וּזְרַע הַכּוֹכָבִים יִמַּק כַּבָּר בּוֹ נָבַר

חֲזִיר-בָּר רְעַבְתָּן; קוֹלוֹ יִתֵּן מִדְבָּר

בִּמְלֹא כָּל חֲלָלוֹ הָעֲרִירִי הַסָּר;

וְיִתְעַוְּתוּ הָרִים, מִשִּׂיא רָמוֹת עַד תְּהוֹם,

כִּבְיוֹם בּוֹ הִתְעַוְּתוּ לִהְיוֹת כִּכָּר שֶׁל סְדוֹם.


מִשִּׁיר תִּשְׁבֹּת צִפּוֹר-הַגָּן וּנְאוֹת-הַצִּיָּה,

אִם לֹא לַאֲנִיָּה, אִם לֹא לַתַּאֲנִיָּה…

וְאַתְּ אַרְצִי-אַרְצִי, שְׁכוּרָה מֵאוֹר, צְעִירָה,

עַמֵּך טוֹבְעִים בַּדָּם, וְאַתְּ אוֹמֶרֶת שִׁירָה!

תל-אביב. 1939


  1. Malschїt  ↩

  2. Aquamarin  ↩

  3. Türkis  ↩