הִתְפַּלַּלְתִּי: "אֵל סוֹלֵחַ!
לְעַמְּךָ הָשֵׁב וְיַעַט
תְּהִלַּת-עָבָר פּוֹרֵחַ:
כֹּחַ וְחֵרוּת וָדָעַת,
הוֹד שְׁאִיפָה, מָעוֹף גָּבֹהַּ,לְפָנִים בַּלֵּב רָתָחוּ"!
לֹא שָׁמַע קוֹלִי אֱלֹהַּ:
אֵין חוֹזְרִים יָמִים הָלָכוּ.
לֹא תַחְזֹר גְּבוּרַת-הָעֶשֶׁת,שֶׁגָּדְלָה בִּקְרָב-הַסָּעַר
וּבְגֵאוּת גִּבּוֹר עִקֶּשֶׁת
אֶת אוֹיְבָהּ קָרְאָה לַשָּׁעַר.
וַאֲכוּל-תּוּגָה תּוֹסֶסֶתהִתְפַּלַּלְתִּי: "אִם גְּזַר הוּא,
בַּל נִרְאֶה עוֹד, אֵל רַב-חֶסֶד,
תְּהִלַּת שָׁנִים עָבָרוּ,
בִּימֵי צַעַר, בִּימֵי עֶצֶבהַשְׂבִּיעֵנוּ, אֵל רַב-מַעַשׂ,
רוּחַ מַשְׂטֵמָה וָקֶצֶף
לַהַט מְרִירוּת וָכָעַס"!…
“בִּשְׁבִיל מִי”? – אֶשְׁמַע שָׁמוֹעַ:"מִי, עַמִּי, עַתָּה אוֹיְבֶךָ?
זְקֵנְךָ, יְרֵא-אֱלֹהַּ,
הַשּׁוֹמֵר בְּרִית-אֲבוֹתֶיךָ,
לוּ רָאָה אוֹיְבִים כָּהֵמָּה,בִּגְעָרָה אוֹתָם קִבֵּל הוּא
וּפָרַץ בִּצְחוֹק לְשֵׁמַע
עֲלִילוֹת-זָדוֹן כָּאֵלּוּ!
מְרִי וָזַעַם… מִי הוּא עָתָּה,הָרָאוּי לְיָד נוֹקֶמֶת?
כְּלוּם לוֹחֵם יָשָׁר מָצָאתָ,
עַז-לֵבָב וּנְכוֹן-מִלְחֶמֶת?
זוֹ שְׁרִיקַת צָרֵי-הָעָיִן,
זוֹ קִנְאַת חוֹרְקֵי-שִׁנָּיִם,
בָּם נִלְחַם? בָּם נִנָּקֵמָה?
הַרְאוּיִים לְזַעַם הֵמָּה?
אִם טִפָּה תִּפֹּל בְּקֶרֶב
תְּהוֹם-הַיָּם, הַתְהִי נֶחְשֶׁבֶת?
מִי הָאִישׁ יִגְזֹר בְּחֶרֶב
רֶשֶׁת-עַכָּבִישׁ נִרְקֶבֶת?