אָדָם אָדָם וְכִשְׁרוֹנוֹ.

אַךְ יֵשׁ וּמִקִּנְאָה בְּהַצְלָחַת שְׁכֵנוֹ

נִדְחָק פְּלוֹנִי לְמִין מִקְצוֹעַ

בּוֹ לֹא יוֹכַל פְּסִיעָה לִפְסוֹעַ.

אָכֵן, אִם בִּרְצוֹנְךָ לִמְנוּעַ כִּשָּׁלוֹן,

הֳוֵה עוֹסֵק בְּדֶרֶךְ-קֶבַע

רַק בְּדָבָר, שֶׁמִּן הַטֶּבַע

בּוֹ נִתְבָּרַכְתָּ בְּכִשְׁרוֹן.

זַרְזִיר אֶחָד לָמַד, כְּשֶׁהָיָה עוֹד נַעַר

בְּקוֹל חוֹחִית לָשִׁיר בַּיַּעַר –

מַמָּשׁ כְּמו יָצָא

חוֹחִית מִן הַבֵּיצָה.

אֶת כָּל הַצִּפֱּרִים הַזַּרְזִירוֹן בִּדֵּחַ,

וְקְהַל שׁוֹמְעָיו אוֹתוֹ שִׁבֵּחַ.

יְצוּר אַחֵר תַּחְתָּיו וַדַּאי הָיָה שָׂמֵחַ

בִּמְנָת חֶלְקוֹ: אַךְ הַזַּרְזִיר

שָׁמַע לַאֲסוֹנוֹ שְׁבָחִים לְקוֹל זָמִיר –

וּבִלְבָבוֹ קִנְאָה עַזָּה קִנֵּנָה.

מִיָּד חָשַׁב: "חַכֵּה, זָמִיר, חַכֵּה-נָא

עוֹד גַּם כָּמוֹךָ אֲרַנֵּנָה".

וְהוֹא אָמְנָם הִתְחִיל לָשִׁיר –

אוּלָם הָיָה זֶה קוֹל- זָמִיר,

שֶׁלֹּא נִשְׁמַע בַּיְקוּם עַד הֵנָּה.

הָעוֹף פָּעָה,

הָעוֹף גָּעָה,

סָפֵק כִּגְדִי סָפֵק כְּשֶׂה רַךְ,

אַחַר יָצָא מִפִּיו מִין צֶרַח,

וְאַחַר-כָּךְ, לְשִׁיא-בִּלְבּוּל,

יִלֵּל פִּתְאֹם כַּחֲתַלְתּוּל.

קִצּוּר-דָּבָר, כָּל-כָּךְ הִצְלִיחַ

שֶׁאֶת שׁוֹמְֹעָיו כֻּלָּם הִבְרִיחַ.

הוֹי, חֲבִיבִי זַרְזִיר, מָה רֶוַח כָּאן תַּרְוִיחַ?

טוֹב שֶׁתָּשִׁיר, הַזַּרְזִירוֹן,

בְּקוֹל חוֹחִית בְּרֹב כִּשְׁרוֹן

מִשֶּׁתִּהְיֶה זָמִיר בִּישׁ-רֹן.

“אֲבֹוֹי, צָרוֹת צְרוּרוֹת!” – אוֹמֵר הַזְּאֵב לָרֵעַ:

"אַף עֶצֶם לֹא אֶמְצָא: פָּשׁוּט אֲנִי גווֵעַ.

רוֹעֵה-הַצֹּאן אֵינֶנּוּ נָם,

וְכֵן כְּלָבָיו – תִּפָּח רוּחָם!

מַמָּשׁ אֶפְשָׁר לְהִתְפַּקֵּעַ!"

– “הוֹי,מַחְמַדִּי, הֲיִתָּכֵן?”

– “בְּהֵן-צִדְקִי!”

– "יְדִיד מִסְכֵּן!

אוּלַי רוֹצֶה אַתָּה קְצַָת שַׁחַת?

כְּחֶפְצךָ תּוֹכַל לָקַחַת,

כִּי לֹא אָחוּס עַל שׁוּם דָּבָר

לִתְמוֹךְ בָּרֵעַ בַּמֵּצַר!"

אַך מַה לַזְּאֵב חָצִיר: לִבּוֹ – לִקְצָת בָּשָׂר.

אֲבָל רֵעוּ שָׁתַק עַל דְּבַר מַטְמוֹן-הַטֶּרֶף:

הוּא רַק דִּבֵּר טוֹבוֹת בְּלִי הֶרֶף:

וְתוֹךְ מַבּוּל דִּבְרֵי חִבָּה

וְהִשְׁתַּתְּפוּת נַפְשִׁית רַבָּה,

הַזְּאֵב, רָעֵב כְּפִי שֶׁבָּא,

שָׁכַב לִישֹׁון לְלֹא פַּת-עֶרֶב.