נִיב קֶסֶם שְׂפָתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים –

קוֹל מֵיתָר זוֹ רוּחַ יָנִיעַ,

וּכְצִלְצַל מַנְגִּינוֹת שִׁנְאַנִּים

תּוֹךְ חַדְרֵי לִבָּתִי יָרִיעַ.

וּמְלֵאֲתִי קֶסֶם הָרִנָּה,

הֲמוֹן גַּלִּי קוֹלוֹת נִשָּׂאִים…

הַיְסַפְּרוּ זַלְזַלִּים בַּגִּנָּה,

אוֹ מַעְיָן מְפַכֶּה בַּסְּלָעִים?

הֲגִיגָם אֵין נַפְשִׁי יוֹדַעַת,

וּמְלֵאָה לִבָּתִי רוֹגֶשֶׁת –

מִנִּצְרוֹת הַנֶּפֶשׁ נוֹבַעַת

שִׁירָתִי בִּגְאוֹנָהּ רוֹעֶשֶׁת.

נוֹבַעַת כְּזֶרֶם מַעְיָנִים

בִּרְסִיסִים שֶׁל צֶבַע וְאוֹרָה.

הַגַּלִּים – הֵם שִׁירַי הַקְּטַנִּים

בַּחֲרוּזִים טוּרֵימוֹ אֶנְצֹרָה.

מיכאילובקה 1895