ט"ו. אָח לְצָרָה יִוָּלֵד    🔗

(לְאֶחָד מִידִידַי בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו, וּשְׁמִי בְקִרְבּוֹ)

יָ ם זוֹעֵף הַחַיִּים, אֵין לוֹ מִסְגֶּרֶת,

הָ אָסוֹן הַסּוֹבֵב – סַעֲרַת שָׁמָיִם,

וַ הֲמוֹן מַלְאָכָיו רִישׁ, אֵיד וּמִנְעֶרֶת,

דֳ כִי פַחַד הֵמָּה וּמִשְׁבְּרֵי מָיִם.

הָ אָדָם הַלָּז אֳנִיָה נִסְעֶרֶת,

לִ בּוֹ מַלָּח נִדְהָם חוֹבֵק יָדָיִם;

יֵ רֶא הַמְּצוּלָה כִּי פִיהָ פוֹעֶרֶת

בָּ לְעוֹ חַיִּים עַל כָּל מִדְרַךְ רַגְלָיִם.

גַּ ם הַמְּאוֹרִים חָשְׁכוּ עַל חוּג רָקִיעַ,

אֶ ל אֲשֶׁר יִפְנֶה אֵין מַצִּיל מוֹשִׁיעַ;

רַ ק כּוֹכָב אֶחָד מֵרָחוֹק יִרְאֵהוּ

דֶּ רֶךְ בָּהּ יֵלֵךְ וּמְקוֹם בּוֹ יָנוּחַ.

אַ ךְ מִי זֶה הַכּוֹכָב לָנוּ זָרוּחַ?

נֶ פֶשׁ רֵעַ נֶאֱמָן – אִם נִמְצָאֵהוּ!